מאכלי קנאביס הולכים ומתפתחים בשנים האחרונות לכדי תעשייה שלמה ומגוונת בעידן הלגליזציה המודרני, הכוללת לא רק את מאפי הקנאביס הוותיקים שנמכרו בה מאז ומתמיד אלא גם סוגים רבים של ממתקים ומאכלים אחרים המכילים THC וקנאבינואידים נוספים מצמח הקנאביס. היום, התעשייה של מאכלי קנאביס (Edibles) היא תעשייה שמגלגלת עשרות מיליוני דולרים בשנה בארצות הברית ובקנדה, אבל ההתחלה שלה הייתה הרבה יותר צנועה, וכנראה גם הרבה יותר מוקדמת ממה שנהוג לחשוב.
השימוש ההיסטורי בקנאביס מתוארך לכמה אלפי שנים שנים לפני הספירה, אך בעת העתיקה אין ראיות לכך שנעשה בישול עם קנאביס או שנצרכו מאכלי קנאביס, לצרכי פנאי או רפואה, בשום שבט, עם או קבוצה לאומית באירופה, אסיה ושאר האזורים שחיו ונדדו בהם בני אדם מאז ראשית האנושות. הראיה ראשונה לשימוש בתוצרי קנאביס לשם הכנת מאכל או משקה מגיעה זמן רב מאד לאחר מכן, בערך במאה התשיעית או העשירית לספירה, ממנה נשתמרו שרידים עתיקים של עדויות אודות הכנה וצריכה של משקאות “באנג-לאסי” (bhang lassi) מסורתיים במקדשים רבים בהודו.
בהיסטוריה המודרנית, הראיה הממשית הראשונה לשימוש בתוצרי קנאביס להכנת מאכל שיכול להיחשב כגרסה המוקדמת ביותר של בראוניז קנאביס מגיעה ממרוקו, בסביבות שנת 1947, מכתביו של הסופר פול בוולס (Paul Bowles) אשר תיאר את תהליך ההכנה והצריכה של מה שמכונה בעגה המקומית “מעג’ון” (Majoun) שהוא מעין מאפה העשוי מתערובת של קמח, עלי צמחים, דבש, אגוזים, מים וביצים, אשר מעורבבת יחד עם יחד עם כמות מכובדת של פרחי ועלי קנאביס, מיובשת, מגולגלת ונאפית בתנור מסורתי לצורה של “אצבעות” ארוכות.
חוקרת הקנאביס והטבחית אליס טוקלס (Alice B. Toklas) היא הדמות הבאה שכתביה מעידים על הכנה מוקדמת של מאפי קנאביס מסוגים שונים, כאשר בספר הבישול שהוציאה לאור בשנת 1954 (The Alice B. Toklas Cookbook) ישנם מספר מתכונים הכוללים הכנה של מאפי קנאביס, ביניהם גרסה “עתירת THC” של בראוניז קנאביס אותו היא כינתה ‘Hashish Fudge’ למרות שמדובר במתכון שמכיל פרחי קנאביס ולאו דווקא חשיש, אשר לדבריה היה מסוגל “להרים את האווירה” בכל מועדון ברידג’ לנשים. אליס תהפוך בהמשך לאייקון בעולם הבישול עם קנאביס בזכות הסרט ‘I Love You, Alice B. Toklas’ שיצא לאקרנים בשנת 1968 ומספר את סיפורו של עורך דין “יבש” שמתאהב בבחורה היפית חובבת קנאביס.
“התחנה” הבאה בהיסטוריה של בראוניז קנאביס היא ככל הנראה בקופי-שופ הראשון שנפתח באמסטרדם, מקום בשם Mellow Yellow שקם בשנת 1967 באמסטרדם תוך ניצול של פרצה בחוק המקומי שלא אסרה במפורש על מכירת קנאביס דרך מאפיות מקומיות. המקום החל לפעול בתור מאפיה ובית קפה שמכרה “מתחת לשולחן” גם קנאביס, אך מהר מאד, בשל חוסר היכולת של הרשויות לעשות שום דבר בנושא, היא הפכה למקום הראשון בו נמכרו באופן רשמי מאפי בראוניז קנאביס לציבור הרחב כינוי המותג “Space Cake”.
נקודת המפנה הסופית שהכניסה את השימוש במאכלי קנאביס בכלל ובפרט את הצריכה של בראוניז קנאביס למיינסטרים הייתה מחאתה של פעילת הקנאביס האמריקאית מרי ג’יין ראת’באן (Mary Jane Rathbun) מסן פרנסיסקו, אשר החלה בשנת 1981 למחות נגד האיסור הפדרלי על קנאביס לאחר שגילתה כי “מתכון הפלא” שלה לבראוניז קנאביס סייע לחולי איידס בבית החולים המקומי להתמודד עם תסמיני המחלה וחוסר התיאבון שהתלווה אליה. מעט אחרי שהחלה להתנדב במחלקת הטיפול בחולי איידס בבית החולים המקומי שלה, הפכה מרי ג’יין למיני-סלבית בקהילת הקנאביס העולמית, והבראוניז שלה הפך מאז לתופעה “מדבקת” שהחלה להתפשט ברחבי העולם.
