בישול עם קנאביס מצריך במרבית המקרים שימוש בבסיסים שומניים כמו חמאת קנאביס או שמן קנאביס לבישול, אשר לכל אחד מהם יש חסרונות אשר יכולים למנוע את ההתאמה שלו לצרכן מסוים אשר מעוניין לבשל עם קנאביס ומחפש את הבסיס המתאים ביותר עבורו. החסרונות של חמאת קנאביס כוללים את היותה חלבית והחסרונות של שמן קנאביס לבישול כוללים את העובדה שמדובר במרכיב שקשה או לא בריא להוסיף למנות בכמות שתהיה רלוונטית ליישום ההשפעה, אך ישנו בסיס שנחשב בעיני רבים בתור הבסיס האופטימלי לבישול עם קנאביס שמתאים להכי הרבה שימושים ייעודיים: שמן קוקוס קנאביס.
השימושים המרובים של שמן קוקוס קנאביס נובעים מכך שמדובר בבסיס הנחשב לבריא בערכו התזונתי ובו בזמן גם מהווה אלטרנטיבה טבעונית לסוגים חלביים או בשריים של בסיסי בישול שומניים, ולכן מתאים לסוגים רבים של מנות ותבשילים. כמו כן, תהליך ההכנה של שמן קוקוס קנאביס הוא פשוטה יחסית ואינו שונה בהרבה מהכנה של כל בסיס שומני אשר הכנתו מבוססת על המסה של בסיס השומן וערבוב של שמן או פרחי הקנאביס בתוכו.
הכנת שמן קנאביס קוקוס דורשת שימוש בשיטת "בן מארי" ("אמבט מרים") הכוללת שימוש בשני סירים אשר באחד מהם (קטן) מתבצעים החימום והבישול של השמן עם הקנאביס ובשני מתבצעת הרתחה של מים אשר יוצרת מקור חימום מבוקר שאינו מסכן את החומרים הפעילים בקנאביס על ידי חשיפה לטמפרטורה גבוהה מדי. בנוסף לשני הסירים יש להצטייד בשמן הקוקוס עצמו ובפרחי הקנאביס, ביחס של 25 גרם קנאביס לכל כוס של שמן קוקוס וכן בחיתול בד עם חורים קטנים במיוחד לסינון ובנייר פילטר קפה. היחס של פרחי הקנאביס מחושב על פי שימוש בתפרחת בעלת ריכוז חומר פעיל (THC או CBD) של כ-15 אחוזים, ולכן ניתן להתאים אותה בכמות קטנה או גדולה יותר במקרה של תפרחת עם ריכוז נמוך או גבוה יותר של חומרים פעילים.
בשלב הראשון של ההכנה יש לטחון את הפרחים באמצעות גריינדר ולעטוף אותם בחיתול הבד במטרה ליצור מעין "שקיק תה" שיהיה לבשל בתוך שמן הקוקוס בסיר העליון בלי לגרום לפיזור של חתיכות תפרחת קטנות שיהיה קשה לסנן בהמשך. בזמן זה אפשר להרתיח מים בסיר התחתון בכמות שלא תיגע בתחתיתו של הסיר העליון שמוצב מעל סילון האדים, אך לקראת הרתיחה יש להוריד את הלהבה עליה מוצב הסיר במטרה שלא להגיע לכדי בעבוע עודף של המים הרותחים בסיר התחתון אלא רק לשמור על רף רתיחה מינימלי.
בשלב הבא יש לשפוך את כמות שמן הקוקוס שנבחרה לתוך הסיר העליון ולהתחיל בהמסה איטית שלה תוך כדי ערבוב, כאשר מעט לפני שגוש השמן נמס לגמרי יש להוסיף אליו מים ביחס של כוס מים אחת לכל כוס של שמן קוקוס ולאחר מכן להכניס לתוכו בעדינות את "שקיק" הקנאביס כך שהתערובת של שמן ומים תכסה לחלוטין את פרחי הקנאביס הקצוצים. מכאן ממשיך תהליך הבישול לשלב בישול ראשוני תוך ערבוב עדין של התערובת בצורה שלא תגרום לפרימת הסגר של שקיק הקנאביס, אשר צריך לארוך כ-5 דקות ולהסתיים במספר לחיצות עדינות בעזרת כלי בישול עשוי עץ על גבי שקיק הקנאביס במטרה לסחוט ממנו כמה שיותר חומר פעילים החוצה לתוך התערובת של שמן קוקוס ומים.
השלב הבא של הבישול הוא שלב כמעט פסיבי לחלוטין אשר במהלכו צריך לחכות כ-90 דקות לבישול מלא של התערובת על רמה מינימלית של רתיחה על גבי אש קטנה, כאשר כל מה שצריך לעשות בשלב זה הוא לדאוג שלא תהיה גלישה של מים ורתיחה יתרה וכן לערבב כל כ-10 עד 15 דקות את התערובת בסיר העליון בעדינות בצורה אשר תאפשר בישול ומיצוי מלא של שקיק הקנאביס מכל הכיוונים. לאחר בישול ארוך זה התערובת צריכה להיות בגוון ירוק עמוק שמעיד על כך שספיגת הקנאבינואידים עברה בהצלחה, ולכן אפשר להוריד אותה מהאש תוך כדי הוצאה של שקיק הקנאביס מתוכה וסחיטה שלו בפעם האחרונה כדי להוציא ממנו כל טיפת נוזל אל תוך התערובת שכעת החלה להתקרר.
התערובת שהתקררה מעט צריכה להיכנס למקרר במטרה להוביל להפרדה מלאה בין המים לבין השמן שספח לתוכו את כל הקנאבינואידים, בתהליך שיקרה לבדו תוך כשעתיים של קירור במקרר ואין צורך להתערב בו בשום צורה. לאחר מכן יש לנקב מספר חורים בשכבת השמן ולהפוך בעדינות ובזהירות את הכלי בו התקררה התערובת במטרה לנקז ממנו החוצה את המים, ומכאן אפשר לשמור את התערובת במקרר בקופסת זכוכית סטרילית ונקייה עד שיעלה הצורך להשתמש בה.
