חלל גידול ביתי אופייני לצמחי קנאביס יהיה בדרך כלל "אוהל גידול" ממוצע בגובה של שני מטרים ובשטח מרובע ברוחב צלע של מטר או של מטר ועשרים, אשר מאפשר התקנה של מערכת גידול מלאה הכוללת את כל המכשור הנדרש לתפעול של חלל גידול אופטימלי כמו למשל מאוררים, מפוח, מנורת גידול ולעיתים אפילו מערכת ייעודית לריסוס פחמן דו חמצני (CO2) וציוד מתקדם יותר בו משתמשים מגדלים מקצועיים. למרות שמדובר בחלל לא גדול במיוחד, ישנם מגדלי קנאביס רבים שאין ברשותם חלל פנוי בגודל שכזה, אשר מיישמים עקרונות של מה שמכונה "מיקרו-גידול" (Micro-grow) של קנאביס בשטחי גידול קטנים במיוחד.
ההגדרה "הרשמית" (אורבנית/סלנגית) של מיקרו-גידול קנאביס היא חלל גידול שגודלו בין שליש לבין פחות ממצחית מאוהל גידול ממוצע במידות הסטנדרטיות, בדרך כלל בגובה של כ-70 עד 80 סנטימטרים וברוחב צלע מרובע של כ-30 עד 40 סנטימטרים. מידות חלל בגודל יוצא דופן שכזה מחייבות את המגדלים לעשות כמה שינויי מפתח והתאמות לאופן בו נעשה בדרך כלל גידול קנאביס בחללים רגילים, כולל התאמה של מספר הצמחים, סוג הצמחים וסוג המכשור שייכנס לחלל הגידול הזעיר במטרה להפיק ממנו את התוצאה המקסימלית בלי לסכן את שלום היבול.
חשוב לציין כי מיקרו-גידול של קנאביס נעשה בדרך כלל מסיבות של אילוץ בשל חוסר מקום או צורך מוגבר בדיסקרטיות של חלל הגידול במידה והוא מתקיים במקום בעייתי מבחינת חשיפה ציבורית, זאת כיוון שאין לו למעשה יתרונות על פני חלל גידול רגיל מלבד הדיסקרטיות המוגברת. למעשה, החיסרון העיקרי של מיקרו-גידול של קנאביס או של כל סוג צמח אחר הוא העובדה שבסופו יתקבל גם מיקרו-יבול בכמות שבדרך כלל תהיה קטנה משמעותית מזו שניתן להפיק מחלל גידול מרווח, ולכן יישום שלו צריך להתבצע לא רק בצורה מוקפדת שלוקחת שחשבון כל משתנה בחלל הקטן אלא גם רק בנסיבות הנכונות שלא מאפשרות בחירה באפשרות גידול אחרת.
המאפיין הראשון שנפוץ כמעט בכל פרויקט מיקרו-גידול של קנאביס הוא שימוש בזני קנאביס אשר מכילים גנטיקה דומיננטית של זן-האב רודרליס (Ruderalis) ולכן מאופיינים בזמני צמיחה ופריחה קצרים ומכונים "זנים אוטומטיים" בזכות הסגולה שלהם להתחיל בתהליך הפריחה ללא קשר למחזור התאורה אליו חשופים הצמחים. זני קנאביס אוטומטיים הם היחידים מהם ניתן להפיק כמות רלוונטית של יבול תוך זמן קצר בחלל גידול קטן במיוחד, ולכן כמעט כל מי שבוחר באפשרות של גידול קנאביס בחללים קטנים יעשה שימוש רק בסוגים שונים של זני קנאביס אוטומטיים.
תאורת הגידול הייעודית בה ייעשה בדרך כלל שימוש במקרים של גידול קנאביס בחללים קטנים במיוחד היא תאורת לד, אשר אפשר לדון רבות אודות ההשוואה היחסית בינה לבין נורות גידול בלחץ גבוה (נל"ג) המכונות בקיצור נורות HPS, אך היתרון הוודאי שלה ללא ספק הוא פליטה של רמת חום נמוכה הרבה יותר, אשר חיונית לצורך שימור היבול ומניעת פגיעה בו בחלל גידול קטן במיוחד. השימוש בפתרונות תאורה מבוססי נורות לד בחללי גידול קטנים מאפשר להשתמש במספר מנורות מקבילות המוצבות קרוב יחסית לצמחים עצמם וכך לכסות בעזרתן את כל שטח חלל הגידול בצורה אופטימלית.
מאפיין חשוב נוסף של גידול קנאביס בחללים קטנים הוא שימוש בעציצים בגודל אופטימלי, בדרך כלל בגובה מקסימלי של כ-30 עד 35 סנטימטרים בתלות בהיקף שלהם, אשר מהווים לרוב את העציץ בו יעבור הצמח את כל שלבי הגדילה שלו מיד לאחר סיום שלב הייחור או נביטת הזרע הראשונית. התכולה המקסימלית של עציצים המתאימים לחללי גידול קטנים היא בדרך כלל עד 4-5 ליטרים או עד 10 ליטרים בחללים מעט גדולים יותר, מה שמאפשר בדרך כלל לזנים אוטומטיים של קנאביס להשלים את מסת הצמיחה המלאה שלהם לפני סוף תהליך הפריחה באופן המאפשר הפקת הכמות הגדולה ביותר של יבול באיכות הטוב ביותר.
כמות היבול הנפוצה בקרב מגדלים בחלל גידול מינימלי בגודל 30*30 סנטימטרים ובגובה של 75 סנטימטרים היא כ-50 גרם למחזור גידול של חודש וחצי עד 52 ימים, בתלות בסוג הזנים האוטומטיים בהם נעשה שימוש, במספר הצמחים שגודלו בחלל ובגודל העציצים בהם התבצעה הפריחה שלהם. מדובר אפוא בכמות קטנה יחסית של יבול אך משום שמדובר גם בחלל גידול קטן במיוחד ובזמן צמיחה ופריחה קצר במיוחד, יש מגדלים שמחשיבים את האפשרות הזו בתור אפשרות משלמת שבעיקר עדיפה על האלטרנטיבה של ויתור על הגידול בשל חוסר במקום פוטנציאלי להכלת חלל גידול סטנדרטי.
