מחקר ישראלי חדש שנערך על ידי צוות חוקרים מטעם מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית, חושף באופן מלא את מצב התפתחות העובשים הממוצעת הקיימת בקנאביס הרפואי בארץ לפני שהחברות מעבירות אותו חיטוי בקרינה. כמו כן נחשף בממצאי המחקר אילו סוגי עובש הם הנפוצים ביותר בקנאביס הרפואי הנמכר למטופלים בישראל. את המחקר הובילו החוקרים שחר ירושלמי, מרסל מימון, ד”ר אביב דומבורבסקי וד”ר סטנלי פרימן, והם צפויים לפרסם את ממצאיהם בסוף שנת 2020 בכתב העת Journal of Cannabis Research בארה”ב.
במסגרת המחקר נערכו בדיקות מעבדה לדגימות קנאביס רפואי שנלקחו מ-4 חברות קנאביס רפואי ישראליות. שמות החברות שהשתתפו במחקר נותרו חסויים, ולצורך הבאת הממצאים הן סומנו באותיות A עד D. מטרת המחקר הייתה לגלות עד כמה, אם בכלל, קיימים עובשים מסוגים שונים בתפרחות ומוצרי שמן לפני שהם עוברים חיטוי בהקרנה במתקן מיוחד. צריכה של עובש נחשבת ללא מומלצת, בעיקר עבור צרכנים שעושים בקנאביס שימוש רפואי, אך חשוב להדגיש כי הסכנות שנשקפות מצריכה שכזו לאנשים בריאים בעלי מערכת חיסונית מתפקדת הן יחסית מינימליות. במקביל, עובש בקנאביס רפואי עלול להוות בעיה חמורה למי שמערכת החיסון שלו לא מתפקדת כראוי.
הממצאים – קנאביס רפואי בגידול חוץ מכיל עובשים מסוכנים
תוצאות הבדיקות שנערכו כחלק מהמחקר, כולם בדיקות מעבדה פרטיות, מראות כי ריכוז העובשים (לפני חיטוי בקרינה) בכל 21 סוגי התפרחת שנדגמו מ-4 חוות גידול שונות בישראל, היה גבוה משמעותית מהמקסימום המותר של 2,000 CFU לגרם. בסך הכל, ריכוזי העובש שנמדדו בכל תפרחות הקנאביס הרפואי הישראלי שנדגמו בניסוי היו גבוהים מהריכוז המקסימלי שמשרד הבריאות קבע כבטוח, לעיתים אפילו באופן משמעותי. במקביל, בגידול פנים נתגלו תוצאות טובות משמעותית, זאת כיוון שניתן לבצע בקרה סטרילית קפדנית כדי לעמוד ברף העובשים המקסימלי. עקב הממצאים, ברור מדוע יש להעביר את הקנאביס הרפואי חיטוי בקרינה, שכן חלק גדול מהתוצרת היא גידול חוץ שלא עומד בקריטריוני הסטריליות הנדרשים על ידי משרד הבריאות.
מינים מסוימים של עובש אשר לפי ממצאי המחקר קיימים בקנאביס הרפואי בישראל, עשויים לפגוע בבריאותם של מטופלים שהנם מוחלשי חיסון עקב נטייה גנטית, מחלה או השפעת לוואי של טיפול או תרופה. ככל שריכוז העובש (CFU) בקנאביס גבוה יותר, כך הסכנה הנשקפת למטופלים אלו מהצריכה הקבועה שלו שלו גבוהה יותר.
בין המינים המסוכנים של עובש שנמצאו במחקר, ולפי ממצאיו נמצאים בחלק מתפרחות הקנאביס הרפואי הנמכרות בישראל לפני שהן עוברות חיטוי בקרינה, ניתן למנות את אלטרנריה אלטרנטה (Alternaria alternata) הרעילה שהיא גורם ידוע של זיהומי ריאות אצל חולי איידס ומטופלים אחרים עם מערכת חיסונית מוחלשת ונחשבת לסוג העובש הנפוץ ביותר בקנאביס בישראל, בוטריטיס סינראה (Botrytis cinerea) שנשחשבת לפטריית עובש נפוצה במיוחד בקרב מגדלי קנאביס ומכונה גם “עובש אפור”, פוזריום אוקסיספורום (Fusarium oxysporum) שהיא פטרייה מזהמת ומסוכנת במיוחד שנוטה להתפשט בעיניים, ופוזריום סולני (Fusarium solani) שנחשבת לפטרייה המסוכנת ביותר במשפחתה (מבין מאות מינים) ולאחת האחראיות העיקריות על תחלואה של אנשים מפטריות זיהומיות.
ממצאים אלה, בעיקר להשוואה שנמצאה במחקרים מקבילים בחו”ל שנעשו על יבולים בגידול פנים לעומת גידול חוץ, מראים כי בעת גידול חוץ של קנאביס רפואי ישנו סיכון רב להתפתחות עובש, אפילו בכמות קטנה עד בינונית שאינה עומדת בתקני האיכות של משרד הבריאות, ולכן ישנה חובה להעביר את התוצרת כולה תהליך של חיטוי בקרינה או בתהליך מקביל אחר. צריכת עובש בקנאביס בהתאם לממצאים שנמצאו בחלק מהתוצרת שנבדקה עלולה להיות מסוכנת למטופלים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, בעיקר עבור חולי איידס או עבור חולים במחלות אוטו-אימוניות שמקבלים תרופות המחלישות באופן מהותי את פעילותה וחוסנה של מערכת החיסון.
