מחקר ישראלי שנערך על ידי ההסתדרות הרפואית ושלוחת המחקר שלה מציג ראיות לפיהן חולי אסתמה ישראליים שקיבלו טיפול בקנאביס, שנצרך בשמן או באידוי, הפחיתו את התלות במשאף הרגיל שלהם וזכו לשיפור משמעותי בתפקוד הריאה, באופן שנמדד עד פי 8 מזה שהפיקו באמצעות תרופות רגילות המיועדות לטיפול באסתמה. ראיות אלו מהוות חיזוק לראיות דומות שנמצאו במחקרים אחרים בעולם המצביעים על כך שקנאביס רפואי, כל עוד לא נצרך בעישון, יכול להוות בסיסי לפיוח טיפול מתקדם לחולי אסתמה שיעזור להם לשחזר חלק גדול מיכולות התפקוד של הריאות.
העדויות המחקריות בגינן נפתח המחקר הצטברו על ידי מומחים במכון לרפואת ריאה במרכז הרפואי ‘שערי צדק’ בירושלים, שהיו עדים לתוצאות של בדיקות שנאספו משלושה חולי אסתמה קשים, שחוו שיפור משמעותי במצבם בעקבות טיפול בקנאביס שקיבלו. בהתבסס על ראיות אלו החל המחקר לאסוף עדויות נוספות לטיפול בחולי אסתמה בעזרת מיצויי קנאביס רואי הנצרכים באידוי.
הרופאים המומחים החליטו לבחון את הנושא של טיפול באסתמה באמצעות מוצרי קנאביס רפואי לעומק, ופרסמו מאמר מדעי חדש בחודש אפריל 2020 שיצא לאור בירחון של ההסתדרות הרפואית בישראל, בו נסקרים מחקרים קיימים על קנאביס ואסתמה בנוסף למאמר המתאר את השיפור אצל שלושת המטופלים המקוריים.
הממצאים מראים: קנאביס רפואי מסייע לטיפול בחולי אסתמה
המטופל הראשון הוא גבר בן 30 אשר סבל מאסתמה קשה מאז שהיה ילד, ולכן טופל במינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים בשאיפה, אגוניסטים של קולטני בטא, ומונטלוקאסט – שלושה טיפולים נפוצים לאסתמה המתגלה בגיל ילדות. למרות הטיפול בשלל התרופות, התקפי האסתמה החוזרים שלו המשיכו ובאחד החמורים שבהם אף נאלצו לחבר אותו למכונת הנשמה.
לאחר הטיפול בקנאביס רפואי, הבדיקות הראו עלייה של 16% בקיבולת הריאה – כלומר שיפור הגדול פי 8 מזה שגרמה למטופל תרופת הסאלבוטאמול. המטופל החל לקבל טיפול בקנאביס רפואי באידוי, וב-3 השנים שחלפו מאז תחילת הטיפול בקנאביס לא היו לו כלל התקפי אסתמה, כולל חוסר בצורך במשאף חירום.
המטופלת השנייה היא אישה בת 36 אשר אובחנה כחולת אסתמה בשנות ה-20 לחייה ומאז סבלה מהתקפים חוזרים בגינם היא טופלה על בסיס יומי בתרופות ‘פלוטיקזון’ ו’סלמטרול’ בשאיפה, ובעת התקפים היא טופלה גם בקורטיקוסטרואידים מערכתיים בנוסף למשאף חירום שזמין באופן קבוע ונדרש פעמים רבות.
לאחר שנתיים של טיפול בקנאביס רפואי הנצרך באידוי 3-4 פעמים בשבוע, המטופלת דיווחה כי לא היו לה התקפים נוספים כלל, והיא לא הרגישה צורך להשתמש במשאף חירום אף לא פעם אחת. עם זאת, מטופלת זו עדיין משתמשת גם בתרופות האסתמה המונעות במקביל לטיפול בקנאביס רפואי, שכן הפסקת השימוש בהן גורם לה לקשיי נשימה רבים בלילה.
המטופל השלישי הוא גבר אסתמטי בן 34, אשר בשל מחלתו יש לו אילוץ קבוע להשתמש במשאף חירום לפחות 3 פעמים בשבוע, זאת במקביל לשימוש קבוע במשאפי ‘טווח ארוך’ של קורטיקוסטרואידים ואגוניסטים של בטא, שנועדו בעיקר למנוע התקפים קשים וארוכים.
מאז החל המטופל לקבל קנאביס רפואי, עקב התוויה אחרת של כאב בעקבות תאונת דרכים שעבר, הוא חווה שיפור ניכר גם בתסמינים הנשימתיים שלו, ומאז במשך שנתיים כבר אין לו צורך במשאף חירום.
ניתוח התוצאות מראה כי בדומה לרוב חלקי הגוף, גם בריאות ומערכת הנשימה קיימים קולטני קנאבינואידים. בעיקר קולטני CB1 מפוזרים בעצבים של השרירים החלקים של נאדיות הריאה, אשר תפקידם הוא ככל הנראה לווסת את טונוס השרירים של הריאות. כמו כן ישנם קולטני CB2 הנמצאים בתאים החיסוניים שבריאות – המאקרופאגים והלימפוציטים – שהם אחראים על וויסות של דלקת. כאשר קנאביס נצרך, הוא מפעיל את הקולטנים האלו וגורם לשתי השפעות עיקריות: הרחבת דרכי הנשימה (ברונכודילציה) והפחתת דלקת – שתי השפעות מהותיות במיוחד עבור חולי אסתמה, שיכולות לשפר באופן משמעותי את מצבן, בעיקר בטווח הקצר שלאחר שימוש בתרופה.
בסיכום המחקר, כתבו החוקרים כי “בעוד שקיימות ראיות משכנעות להשפעות החיוביות של קנאביס על תפקוד הריאות בטווח הקצר, לצריכה שלו בעישון יש השפעות מזיקות בטווח הארוך. אידוי קנאביס הוא כנראה פחות מסוכן, ודרושים מחקרים נוספים על מנת לקבוע עד כמה הוא בטוח. האם אי פעם יהיה משאף מבוסס קנבינואידים להקלה או טיפול בחולי אסתמה? עם הזמן, נוכל בתקווה להבין טוב יותר את מנגנוני ההשפעה של קנבינואידים, ואולי גם לפתח תרופות חדשות”.
