מחקר של צוות מאוניברסיטת תל אביב שפורסם בכתב העת הארכיאולוגי של האוניברסיטה, במסגרתו נבחנו שרידי ארכיאולוגים שונים שנאספו ממקדש עתיק בן 2,700 שנים הנמצא באזור תל ערד שבנגב ושימש כמקדש עבור בני ישראל בארץ כנען בתקופת בית המקדש הראשון, מראה ראיות ברורות לכך ששרידי קנאבינואידים שונים – ביניהן החומרים הפעילים THC, CBD ו-CBN המוכרים לצרכני קנאביס רפואי – התגלו בכלים שונים ששימשו לפולחן וטקסים שונים.
המחקר החדש מתבסס על ממצאים ארכאולוגים קודמים, ולא נערך בשטח בעת גילוי או חשיפה של ממצאי חפירה חדשים. שרידי המקדש העתיק שנותחו כעת בעזרת טכנולוגיה חדישה (כרומוטוגרפיית גז המסייעת לאפיון מדויק של חומרים גם בכמויות מזעריות) נמצאו באזור הנגב עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אך הטכנולוגיה שהייתה זמינה לחוקרים באותם ימים לא אפשרה להם להגיע למסקנות חד משמעיות לגבי נוכחותם של חומרים מסוימים על גבי שרידים רבים. במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות והצליחו לזהות את שרידי הקנאביס והקנאבינואידים בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
החוקרים הארכאולוגים ערן אריה (אוניברסיטת ת”א) ודבורי נמדר (מכון וולקני) שהיו שותפים למחקר, טוענים כי השרידים שנמצאו על אחד משני מזבחים עשויי גיר שאותרו במבנה העתיק בתל ערד, הכילו בוודאות שאריות של רכיבי קנאביס שונים. כמו כן, בהתאם לעדויות הפיזיות שנמצאו במקום, בעיקר עדויות הקשורות להשפעה ארוכת טווח של טמפרטורה גבוהה, החוקרים הצליחו להסיק כי שאריות הקנאביס היו של חומר שנעשה בו שימוש למטרת קבלת השפעה פסיכואקטיבית ולא רק אידוי של זרעים או שימוש בקנאביס בצמח קטורת. “כדי לייצר ‘היי’ עליך להגיע לטמפרטורה הנכונה,” מסבירה נמדר בראיון לעיתון ’הארץ’ שנערך לאחר פרסום ממצאי המחקר. “נראה שהם ידעו זאת היטב, ושמטרת העישון היתה להתמסטל ולא בשביל ריח בלבד. אם הם היו רוצים לייצר ריח נעים בלבד הם היו שורפים מרווה למשל, הנפוצה באזור”.
השאלה – ממצאים נקודתיים או עדות לתפוצת הקנאביס
בהמשך לממצאים שהתגלו במקדש בתל ערד, החוקרים העלו השערה לפיה יש לבחון ממצאים שנאספו במקדשים דומים, שהתגלו עד היום בעשרותיהם באזור יהודה ובירדן. מקדשים אלה, ובעיקר הממצאים שנאספו מאתרי המזבח שנמצאו בתוכם, יוכלו לתת את התמונה המלאה וההשוואתית לגבי הממצאים שנאספו בתל ערד במטרה לענות על שאלה מרכזית אחת: האם השימוש בקנאביס למטרות טקסיות במבני מקדש היה נקודתי, או שמדובר בתופעה רחבה יותר, שעשויה ללמד על התפיסה לגבי צמח הקנאביס והשימוש בו בקרב בני ישראל של אותה התקופה.
החוקרים טענו במסגרת פרסום הממצאים כי העובדה שנמצאו שרידי קנאביס וקנאבינואידים במקדש בתל ערד מעידה על כך שנעשה שימוש טקסי דומה בחומרים אלו גם בטקסים שנערכו בירושלים וסביבתה, זאת מכיוון שתל ערד היה חלק משרשרת ישובים אשר שימשו כגבול הגנה של אזור יהודה, ומבני הדת והמקדש שנבנו בהם שימשו לאותן מטרות טקסיות.
יש לציין כי אם אכן יתגלה שקנאביס היה נפוץ בכל ארץ ישראל של אותם הימים, הרי שלא מדובר בממצא מפתיע במיוחד. לאורך השנים האחרונות מצאו חוקרים רבים, שוב ושוב בכל רחבי העולם, עדויות לכך שתהליכי ייצור ושימוש בקנאביס היו נפוצים באזורים רבים בעולם ולאורך תקופת שונות ונרחבות בהיסטוריה, כולל בתקופת האבן והאדם הקדמון וכן לאורך תקופות רבות אחרות.
נכון להיום אוניברסיטת תל אביב לא הודיעה על מחקרים דומים שייערכו בעתיד באחד או יותר מהמקדשים העתיקים שנתגלו בשטח ישראל, ולא על משלחת מחקר למקדשים בירדן שנועדה למטרה זו, אך סביר להניח שצוות ארכאולוגי כזה או אחר יפנה לכיוון בקרוב בכדי להמשיך את המחקר הנוכחי ולברר בדיוק עד כמה היה נפוץ השימוש בקנאביס בתקופת ארץ ישראל התנ”כית.
