קנאביס רפואי וחלק מן החומרים הפעילים שמצויים בו – בראשם הקנאבינואיד "הרפואי" CBD שהנו בעל השפעה אנטי-פסיכוטית מהותית – מוכרים על ידי משרד הבריאות בישראל בתור "תרופת קו אחרון" המתאימה לטיפול במצבים פיזיולוגיים כמו מחלות נוירולוגיות, דלקות וכאבים אך גם לטיפול ושיכוך תסמינים בתחום הנפשי, זאת כל עוד מצבו האינדיבידואלי של המטופל לא מונע טיפול בקנאביס עקב חשש לקיום "התווית נגד" (קונטראינדיקציה), תופעת לוואי חריגה או אלרגיה לצמחים בכללי או לקנאביס בפרט.
שימוש ב-CBD לצורך טיפול בסימפטומים נפשיים – ביניהם סימפטומים נפוצים כמו חרדה ודיכאון וגם סימפטומים נפוצים פחות כמו פסיכוזה וסכיזופרניה – הוא תחום בו נערכים ניסויים ומחקרים בכל העולם ובו גם נרשמה הצלחה טיפולית מבטיחה במסגרת מחקרים מסוימים, שממצאיהם מהווים סימוכין מדעי ובסיס להכרה של משרד הבריאות בישראל במספר מצבים נפשיים (מאובחנים בלבד) בגינם יש להתיר קבלת רישיון קנאביס רפואי. במחקרים רבים שנערכו בתחום זה, עלו ממצאים לפיהם CBD מביא לדיכוי עוררות היתר של חלקים מסוימים במוח, בהם פעילות חשמלית יתרה מאפיינת את מרבית ההפרעות הנפשיות. השפעתו של ה-CBD מסייעת להרגיע את מערכת העצבים, זאת בזכות פעילותו המאלחשת, בדומה לאופן בו הוא מסייע לטיפול בחולי אפילפסיה.
תכונותיו של ה-CBD אשר הופכות אותו לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזה, כמו גם עבור מצבים נפשיים אחרים, נתגלו במחקרים בתור סגולות משמעותיות אשר לעיתים משתוות לאלו הנגרמות על ידי תרופות פסיכיאטריות קונבנציונליות. עם זאת, עקב העובדה שהטיפול ב-CBD אינו גורם לתופעות לוואי, גם לא פסיכואקטיביות, הוא נחשב ליעיל יותר מזה הכולל תרופות קונבנציונלית, שלעיתים רבות גורמות לתופעות לוואי קשות. סגולות אלו של CBD מבוססות על האפקט שהוא משרה על המערכת הלימבית בגוף האדם – מערכת שתפקידה הביולוגי קשור בקשר הדוק ליכולת לשלוט בדחפים רגשיים ולווסת רגשות. אפקט זה הופך את ה-CBD לחומר אנטי-פסיכוטי אפקטיבי, שהשפעתו מאזנת היפוכים רגשיים קיצוניים ועשויה גם למנוע או למזער התפרצות התקפים פסיכוטיים.
המצב הרפואי העיקרי בתחום הנפשי שזוכה להכרה ברשימת ההתוויות של משרד הבריאות לגבי שימוש בקנאביס רפואי הוא תסמונת פוסט טראומטית (PTSD), אשר מוכרת בשמה המקוצר "פוסט טראומה". למרות שזוהי ההתוויה הנפשית היחידה שקיימת במסמך 'נוהל 106' המגדיר את הזכאות לקנאביס רפואי, במקרים נדירים מתיר משרד הבריאות טיפול ניסיוני ב-CBD בלבד עבור אנשים הסובלים מסכיזופרניה, מאניה דיפרסיה ולעיתים רחוקות אפילו פסיכוזה, למרות שזו מהווה התוויית נגד (קונטראינדיקציה) לתחילת הטיפול בקנאביס. ישנם מטופלים המאובחנים באחת ההפרעות הללו אך מקבלים טיפול ב-CBD לא עבור לשיכוך הסימפטומים הנפשיים שמקושרים להפרעה אלא בתור אמצעי עזר לגמילה מהתמכרות לסמים או לאלכוהול, שנלווית לעיתים רבות להפרעה הנפשית.
טיפול ב-CBD בסכיזופרניה ובפסיכוזה מצריך אישור חריג של משרד הבריאות, הניתן בתהליך שעובר דרך 'ועדת ההתוויות' ודרך 'ועדת חריגים וערר' ביחידה לקנאביס רפואי. בתהליך זה מטופל עשוי לקבל היתר חריג לשימוש בקנאביס לתקופת ניסיון, במידה והוא מתאים לקריטריונים פרטניים שנקבעו על ידי הוועדות הללו.
CBD לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזה – המחקרים מראים מצאים חיוביים
מחקרים שנערכו בישראל ובארה”ב מציגים ממצאים לפיהם צריכה יומית של CBD במינון גבוה יחסית של כ-800 מ”ג ליום (עבור אדם מבוגר) נמצאה כבעלת יעילות טיפולית המקבילה ושוות ערך לזו של תרופות שגרתיות לטיפול בסכיזופרניה, כולל תרופות המיועדות לטיפול במקרים קשים של סכיזופרניה פרנואידית חריפה – כמו למשל התרופה האנטי-פסיכוטית 'אמיסולפריד', רק ללא תופעות לוואי חמורות. כמו כן נמצא במחקרים כי CBD מסייע לחולי סכיזופרניה ופסיכוזה דרך עידוד תיאבון, שיפור ויסות הפעילות ההורמונלית בחלקים נרחבים בגוף וכן בהעלאת רמת האסטרוגן והפרולקטין בדם – הורמונים הידועים בכך שמחסור בהם עלול לגרום להתפרצות סימפטומים פסיכוטיים ונפשיים.
תוצאות המחקרים מלמדות כי השפעתו של ה-CBD על מערכת העצבים מבטלת את הפעילות העודפת באזורים במוח הקשורים לקיום הפרעות פסיכוטיות, כמו למשל הסטריאטום, הקורטקס הטמפוראלי התיכון והמוח האמצעי. מסקנות החוקרים קובעות כי משמעותה של השפעה זו היא ש-CBD עשוי להוות בסיס לטיפול בעל סגולה להשיב לחולים יכולות קוגניטיביות, יכולות זיהוי, תפקוד נוירולוגי בכלל ותפקוד זיכרון בפרט, בצורה שעשויה לעורר התנהגות חברתית ולמנוע התדרדרות קוגניטיבית של מצבים קדם-פסיכוטיים או כאלה המקושרים להתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר.
טיפול בהפרעות נפשיות – איך מקבלים מרשם לקנאביס רפואי?
קודם כל יש לציין כי טיפול בקנאביס רפואי עבור מקרים של הפרעות נפשיות אינו מבוסס על התוויות "רשמיות" שקיימות ומעוגנות ברשימת ההתוויות של משרד הבריאות (נוהל 106) אלא במקום זאת הוא חלק מתהליך טיפול ניסיוני, שלעיתים עשוי לקבל אישור פרטני מבכירי היק"ר. בכל מקרה בו חולה מבקש אישור חריג שכזה, הטיפול חייב להתבצע תוך ליווי צמוד של פסיכיאטר מומחה, כזה שעבר הכשרה ייעודית של משרד הבריאות לטיפול בקנאביס רפואי ומוסמך ללוות מטופלי קנאביס באופן אישי.
האחריות הגדולה שמוטלת על כתפיו של פסיכיאטר המעוניין להמליץ לחולה על טיפול בקנאביס, המחויבות שמוטלת עליו למעקב צמוד לכל אורך תקופת הרישיון, ושלל הבירוקרטיה הסבוכה והבעייתית שכרוכה בטיפול נפשי בקנאביס מחוץ לרשימת ההתוויות, גורמים לפסיכיאטרים רבים להימנע כליל מעיסוק בטיפול בקנאביס רפואי וייעוץ למטופלים הצורכים קנאביס רפואי. לכן, מטופלי קנאביס שזקוקים לטיפול בקנאביס רפואי להפרעות נפשיות, יזדקקו בדרך כלל לעזרה של פסיכיאטרים מומחים פורצי דרך שעוסקים בתחום כבר שנים רבות, ולכן בקיאים במנגנון העבודה מול היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.
