המחקר המדעי והרפואי הנוגע לשימוש בקנאביס למטרות שונות העלה בשנים האחרונות מושג חדש: CBDA – חומצה שהיא מולקולת “אם” של הקנאבינואיד CBD, אשר אינה בעלת אותן סגולות רפואיות אלא בעלת תכונות נפרדות ושונות, המאפיינות חומר חומצי המקדים את CBD במסלול ההיווצרות הביולוגי (מסלול ביוסינתזה) המותווה על ידי הורמונים שונים הקיימים בצמח הקנאביס. CBDA היא חומצה הדומה במבנה המולקולרי שלה לחומצת ה”אם” של THC שהיא THCA, ושתיהן נוצרות מהחומצה הקנאבינואידית CBGA – שהוא חומצת האם של מרבית החומרים הפעילים שקיימים בקנאביס.
בשונה מ-CBD שהוא קנאבינואיד, CBDA היא חומצה קנאבינואידית (בשם נוסף “קנאבינואיד חומצי”) אשר הפרופיל הכימי שלה, למרות דמיון מסוים שקיים בינו לבין זה של CBD, הוא שונה במקצת, באופן אשר משנה בהתאם את פרופיל ההשפעה הביולוגית על גוף האדם דרך המערכת האנדוקנאבינואידית שקיימת בו. כלומר, למרות ש-CBDA ו-CBD משתייכים “למשפחה” המגיעה מאותו מקור גנטי, ההשפעות שיש להם על גוף האדם שונות ואינן נחתכות או חופפות.
מקורה של חומצת ה-CBDA במסלול הביוסינתזה הטבעי בצמח הקנאביס מגיע מחומצת ה-CBGA – החומצה העיקרית שנוצרת בתהליך הביוסינתזה המתקיים בצמח הקנאביס בשלב הצמיחה הראשונית, בהתאם לקיום אנזימים צמחיים שונים המשנים את הרכבן הכימי של החומצות הקנאבינואידיות. יחד עם THCA ו-CBCA, מדובר בשלוש החומצות הקנאבינואידיות מהן מופקים כל הקנאבינואידים בקנאביס, בהמשך תהליך הביוסינתזה הטבעי שמתקיים בצמח עד סיום מחזור חייו וגם לאחר מכן תוך כדי התיישנות הפרחים.
במצבם הטבעי ותוך כדי תהליך הפריחה, צמחי קנאביס אשר מכילים CBD בריכוז גבוה, מכילים בפועל CBDA, שהיא הצורה החומצית שקיימת לפני תהליך הדה-קרבוקסילציה (הסרת “קרבוקסיל” – אטום חמצן המצומד לאטום מימן) המתרחש במהלך חימום. תהליך הדה-קרבוקסילציה מתרחש גם באופן טבעי, כחלק מתהליך הגדילה של הצמח בטבע, כך שלקראת הקציר קיימת בצמח כמות גדולה יותר של CBD וכמות נמוכה יותר של CBDA מזו שהייתה בתחילת תהליך הפריחה. לכן, הדרכים לצרוך CBDA הן במיץ קנאביס טבעי (דומה למיץ עשב חיטה) או בשמן המופק בתהליך ייעודי במעבדה.
הסגולות הרפואיות של CBDA – חוסר במחקר מדויק
השימוש הרפואי הפוטנציאלי של CBDA וסגולותיו השונות בהיבט הטיפולי נבחנו עד היום במספר מצומצם מאד של מחקרים צרי-היקף בלבד, ללא סימוכין קליני או פרה-קליני מבוסס. במחקרים הללו עלו ממצאים המעידים על קיומן של סגולות רפואיות שונות של CBDA כמו למשל מניעת הקאות ובחילות, פעילות אנטי-פסיכוטית, שיכוך פעילות עצבית עודפת וסגולה לשיכוך פעילות קולטני קנאבינואידים מסוג CB1 – הקולטנים עליהם משפיע CBD. הסגולות העיקריות שנמצאו ל-CBDA הן סגולות אנטי-דלקתיות, אנטי-ויראליות, אנטי-פטרייתיות ואנטי סרטניות, שמאפיינות גם את החומצות הקנאבינואידיות האחרות.
ניסויים (לא במסגרת קלינית מלאה) שנערכו ב-CBDA העלו ממצאים לפיהם יש לו סגולות לדיכוי בחילות ועוררות פריקת מתח שריר, כלומר הפחתה של מתח שריר עודף וכאבים שנגרמים בגללו. במחקרים אחרים נמצא כי CBDA גורם להאטת קצב הריבוי הטבעי של תאים סרטניים, דרך מנגנון השפעה ביולוגי לא מאובחן. הממצאים הללו מראים חוסר הפסיכואקטיביות של CBDA הופך אותה למתאימה לטיפול בילדים, קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת או כשלים בפעילות המערכת החיסונית או מערכת העצבים, וכן באנשים עם רגישות לתועפות הלוואי של THC.
מחקרים ממוקדים שבחנו את תכונותיו האנטי דלקתיות של CBDA בתור בסיס טיפולי אפשרי לטיפול בדלקות וכאבים ממקור דלקתי, העלו ממצאים לפיהם הטיפול ב-CBDA אינו משפיע באופן ישיר על קולטני הקנאבינואידים אלא גורם במקום זה לתהליך ביולוגי במהלכו מופחת הייצור הטבעי בגוף של הורמון בשם cyclooxygenase-2 (בשם המקוצר COX-2) – הורמון שנוכחותו בגוף מקושרת לכאבים שמתפתחים כתוצאה מדלקת שהתפרצה. חסימת ההורמון שגורמות מולקולות ה-CBDA מתבטאת באופן מורגש על ידי שיכוך הכאב ומזעור התפתחות הדלקת, כאשר במקרים מסוימים ההשפעה חיוביות עד כדי מניעה מוחלטת של התפתחות הדלקת.
השימוש הרפואי בחומצה הקנאבינואידית CBDA כבסיס עבור טיפול פרמקולוגי עדיין אינו אפשרי כיום, בעיקר עקב הגילוי והבידוד המאוחר שלה על ידי עולם המדע, וכן עקב חוסר המשאבים שהוקדשו במרבית מדינות העולם, כולל ישראל, עבור מחקר בחומצות קנאבינואידית בכלל. בעתיד, בתלות בהתפתחות המחקר המתקדם בעולם הקנאביס הרפואי, ייתכן שייעשה בה שימוש בתהליכי מחקר ופיתוח של תרופות מבוססות קנאבינואידים, בשילוב עם קנאבינואידים אחרים או טרפנים.
