דה-קרבוקסילציה (De-Carboxylation) היא תגובה כימית במהלכה משתחררים אטום אחד או יותר של פחמן דו חמצני, המכונים "קבוצה קרבוקסילית" (לרוב שרשרת אטומי פחמן דו חמצני CO2) ומוסרים ממולקולה של חומר. הסרת קבוצה קרבוקסילית היא למעשה הסרה של אטום פחמן (C) אחד לפחות מן המולקולה השלמה של חומר. במקרה של קנאביס, תהליך דה-קרבוקסילציה הוא תהליך שעוברים כל הקנאבינואיד החומציים כגון THCA ו-CBDA בכדי להפוך לקנאבינואידים הפעילים המוכרים לנו כגון THC, CBD ושאר החומרים הפעילים שהנם בעלי השפעה רפואית על גוף האדם.
תהליך של דה-קרבוקסילציה מתבצע באופן ספונטני וטבעי, בקצב איטי יחסית, בכל רגע נתון – גם בזמן הגידול של הצמח החי וכמו כן גם בזמן העיבוד והאחסון של המוצר הסופי. תהליך דה-קרבוקסילציה קורה לרוב בחימום לטמפרטורה גבוהה או בחשיפה למקור אור חזק (בעיקר אור עשיר בקרני UV כמו למשל אור שמש ישיר) לפרק זמן של יותר מכמה שניות, אך הוא מתרחש בקצב איטי גם ללא גורמים אלו כחלק מתהליך ההתיישנות וההזדקנות הטבעית של החומר הצמחי, אשר כחלק ממנו מתרחשים שינויים גם במבנה החומרים הפעילים שקיימים בו.
במילים פשוטות יותר, ניתן להתייחס לדה-קרבוקסילציה של קנאביס בתור "אקטיבציה" של החומרים הפעילים בצמח והגעה למצב בו תהיה לצריכתו את ההשפעה הנדרשת, מבחינה רפואית, פסיכואקטיבית או אחרת. הסיבה לכך היא שהשפעות הקנאביס המוכרות לנו הן השפעות הנוצרות לאחר צריכה של קנאביס בעישון או אידוי, שכוללת בתוכה ביצוע של תהליך דה-קרבוקסילציה מיידי. חוק היסוד שיש לזכור הוא שכל מוצר קנאביס שצריך להיות בעל השפעה רפואית, חייב לעבור חימום ודה-קרבוקסילציה במהלך אחד משלבי הייצור שלו או בעת צריכתו.
מה החשיבות של דה-קרבוקסילציה בעת ייצור מוצרי קנאביס?
באופן טבעי, כחלק מאופן צריכתם, מוצרי קנאביס רפואי עוברים חימום בעת צריכתם, לרוב בתצורת עישון או אידוי ולכן תהליך דה-קרבוקסילציה מקדים אינו נחוץ בכדי להפוך אותם לפעילים. עם זאת, עבור מוצרי קנאביס אחרים שאינם מחוממים בעת צריכתם כמו למשל שמנים או מוצרי קנאביס לאכילה, ישנו צרך לבצע הדה-קרבוקסילציה כחלק אינטגרלי מתהליך הייצור, זאת באמצעות חימום לטמפרטורה גבוהה (עד 150 מעלות צלסיוס) לפרק זמן של מספר דקות.
בתהליך זה, הקנאבינואידים הפעילים שקיימים בתפרחות הקנאביס הטבעית בתצורות החומציות שלהם (בעיקר THCa, CBDa וכו') עוברים תהליך פירוק והפיכה לתצורתם הלא חומצית (THC, CBD וכו') שהנה בעלת אפקט טיפולי. כלומר, ללא תהליך זה, מוצרי קנאביס רפואי שאינם נצרכים בעישון או אידוי אלא בבליעה או במתן תת-לשוני לא יהיו בעלי האפקט הטיפולי הנדרש.
יש לציין כי צריכה של מוצרי קנאביס רפואי שלא עברו דה-קרבוקסילציה, כלומר כאלו שמכילים בעיקר THCa או CBDa ולא THC או CBD, עשויה להיות גם היא בעלת סגולות רפואיות לא מבוטלות. התצורה הקנאבינואידית החומצית היא שונה באפקט הטיפולי שלה, אך ברוב במקרים יש לה השפעה טיפולית מורגשת, בעיקר בתחום של שיכוך כאבים ומניעת התפתחות דלקות. לדוגמה, ל-THCa בהשוואה ל-THC, אין השפעה פסיכו-אקטיבית ולא מתקבלת מצריכתו תחושת ה-High האופיינית לשימוש במוצרי קנאביס המכילים THC, אך יש לו השפעות משמעותיות יותר בתחום של מניעת דלקות וככל הנראה גם בתחום של מלחמה בתאים סרטניים.
לתהליך הדה-קרבוקסילציה ישנה השפעה נוספת חשובה על מוצרי קנאביס רפואי והיא צמצום משקלם. במהלך דה-קרבוקסילציה של מוצרי קנאביס, משתחררת מהם כמות גדולה יחסית של דו-תחמוצת הפחמן כגז (CO2) הגורמת לירידה במשקל המולקולרי של הקנבינואיד הלא חומצי. בסך הכל, מדובר בירידה משקלית של כ-12% במשקל הקנאבינואידים, שינוי שמשמעותו היא שמשקלו של מוצר המכיל קנבינואידים בתצורה הלא חומצית יהיה נמוך מזה של מוצר זהה המכיל את אותם קנאבינואידים בתצורתם החומצית.
