בריא בישראל מרכזת עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר בנושא הקנאביס בישראל. אין במידע באתר זה תחליף להוועצות עם רופא או רוקח בטרם רכישת תכשיר והתחלת הטיפול בו. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש בתכשיר. מומלץ להתייעץ עם הרוקח בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי, אינטראקציה עם תכשירים אחרים.
צמח הקנאביס (Cannabis), שתוצריו השונים מוכרים היום לציבור בכינויים שונים כגון ‘חשיש’ ו’גראס’ (מאנגלית Weed), הוא צמח ממשפחת הקנאביים, לה משתייך גם צמח הכשות (מרכיב עיקרי בבירה), והוא אחד ממיני הצמחים הוותיקים ביותר שעדיין צומחים היום על כדור הארץ, אחרי למעלה מ-10,000 שנות היסטוריה.
פרחי הקנאביס, הצומחים על צמח הקנאביס הנקבי (זכרים משמשים רק לריבוי) בתום מחזור הגידול שלו, הם החלק שמכיל את הריכוז הגבוה ביותר של חומרים פעילים – הנקראים קנאבינואידים – ולכן משתמשים רק בהם, או בתמצית (שמן) המופקת מהם, לצורך שימוש פנאי כמו גם למתן טיפול רפואי באמצעות אחת משיטות הצריכה המקובלות שמוגדרות על ידי משרד הבריאות עבור מטופלי קנאביס רפואי.
כלומר, “שימוש בקנאביס” הוא למעשה שימוש בפרחי הקנאביס – בתצורה של עישון, אידוי או מיצוי שמן וצריכתו בבליעה או בספיגה בחלל הפה.
פרחי הקנאביס, בהם נעשה שימוש “פנאי” שאינו מוכר על ידי משרד הבריאות או נעשה בכלל לשם טיפול במחלה מסוימת או בתסמיניה, הם אותם הפרחים שמחולקים למטופלי קנאביס רפואי על ידי חברות שפועלות ברישיון משרד הבריאות. כלומר, קנאביס רפואי הוא אותו קנאביס, באופן עקרוני.
למרות שמדובר באותו הצמח, בכל זאת ישנה הגדרה של “קנאביס רפואי” שמוגדרת על ידי קריטריונים של משרד הבריאות. הגדרה זו עוסקת במקורו של הקנאביס (חברה חוקית ולא השוק השחור) וכן בייעוד שיש לשימוש בו, שאמור כמובן להיות למען טיפול ממוקד במחלות מסוימות (אלו המוגדרות בתוך “רשימת ההתוויות” של משרד הבריאות) ולא למטרות פנאי.
בשורה התחתונה, “קנאביס רפואי” שמשמש כיום בישראל כטיפול משלים או בלעדי עבור יותר מ-42 אלף חולים במגוון מחלות, הוא בסך הכל כינוי המוצמד לפרחיו של צמח הקנאביס, כשאלו ניטלים לצורך שימוש רפואי המאושר ברישיון משרד הבריאות.
קנאביס רפואי נמכר ומנופק למטופלים בעלי רישיון בתצורה סופית של מוצרי קנאביס רפואי – אשר נמסרים למטופל דרך שירותי משלוחי קנאביס רפואי או בקנייה ישירה דרך בתי מרקחת קנאביס רפואי. לבירור מלאי לחצו כאן >>
קנאבינואידים הם חומרים פעילים הקיימים בצמח הקנאביס ונחשבים לגורמים המרכזיים המעצבים את השפעתו על הצרכן. קנאבינואידים הם חומרים בעלי יכולת טבעית להיקשר לקולטנים ייעודיים שנמצאים במערכות חיוניות רבות בגוף האדם, בתהליך הגורם להתרחשותן של תופעות רבות המשפיעות על הגוף בהיבטים מגוונים. עד היום נתגלו מאות קנבינואידים הקיימים בצמח הקנאביס, אך עקב חוסר משמעותי בעולם המחקר הרלוונטי לתחום זה, ההשפעות המדויקות של חלק גדול מהם עדיין לא מוכרות למדע.
הקנאבינואיד העיקרי שקיים בקנאביס וגם המפורסם ביותר הוא THC – הקנאבינואיד האחראי להשפעה הפסיכואקטיבית (‘היי’) של הצמח. קנאבינואיד מרכזי נוסף הקיים בקנאביס הוא CBD (שם מלא: קנאבידיול) שהוא חומר אנטי-פסיכוטי שאינו גורם להשפעה פסיכואקטיבית. THC ו-CBD נחשבים לרכיבים הפעילים העיקריים בקנאביס רפואי, וכל מוצר קנאביס רפואי מסומן ומקוטלג לפי הריכוז שלהם שקיים בתוכו – למשל סימון T10C5 למוצר המכיל 10% של THC ו-5% של CBD.
THC הוא קנאבינואיד (חומר פעיל בצמח הקנאביס) והוא נחשב לחומר הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, האחראי בעיקר להשפעה הפסיכואקטיבית של הצמח. קנאבינואיד זה זוהה ובודד לראשונה במכון ויצמן, על ידי צמד החוקרים הישראליים רפאל משולם ויחיאל גאוני. THC אחראי לא רק על השפעתו הפסיכואקטיבית של הקנאביס על הצרכן אלא גם לחלק גדול מהשפעותיו הרפואיות, למשל בתחום של שיכוך כאב ומניעת דלקות.
במקביל ליתרונותיו הרפואיים, THC הוא גם החומר הגורם למרבית תופעות הלוואי של צריכת קנאביס כמו למשל לתחושת חרדה, דופק מואץ, בלבול (דיסאוריינטציה), עייפות, ותחושת ריחוף. תופעות לוואי אלו מצטמצמות במידה רבה עד כדי שאינן מתרחשות כאשר מוצר קנאביס מכיל פחות THC ויותר CBD.
CBD (בשמו המלא קנאבידיול) הוא קנאבינואיד (חומר פעיל בקנאביס) ואחד משני החומרים המרכזיים הקיימים בצמח, השני בחשיבותו וברמת הריכוז הממוצעת שלו אחרי THC. שלא כמו THC, הקנאבינואיד CBD הוא חומר אנטי-פסיכוטי שאינו מעורר השפעה פסיכואקטיבית, או במילים פשוטות הוא אינו ממסטל או משרה תחושת ריחוף.
הפוטנציאל הרפואי של CBD החל להתגלות בשנים האחרונות – בעיקר בתחום של מניעת דלקות, מניעת רעד (משכך התקפי אפילפסיה), פעילות נוגדת חמצון, השפעה נוגדת חרדה ומניעה של התפתחות תאים סרטניים – והוביל לפיתוח זנים המכילים ריכוז גבוה שלו. בנוסף ליתרונות אלו, CBD נמצא במחקרים כבעל חשיבות קריטית במניעת תופעות הלוואי של השימוש ב-THC, שכן הוא מהווה חומר אנטי-חרדתי ואנטי-פסיכוטי בעל השפעה משמעותית.
הקנאבינואידים שמצויים בפרחי הקנאביס, וקיימים בכמויות קטנות יותר גם בשאר חלקי הצמח, הם למעשה “סוד הקסם” מאחורי שלל השפעותיו השונות של צמח הקנאביס, כשלכל אחד מהם ישנן תכונות דומיננטיות המניבות השפעות רפואיות ספציפיות.
החומרים הפעילים הללו קיימים בכל פרח קנאביס שהוא, כל עוד הוא באיכות טובה, ולא משנה אם הוא גדל בחוות גידול רפואית או בגידול ביתי. באופן עקרוני, קנאביס שגדל בתנאים אופטימליים כמו אלו הקיימים בחוות גידול מקצועיות יניב את כמות הקנאבינואידים הגדולה ביותר.
השפעתם של הקנאבינואידים על המערכות השונות בגוף האדם, ביניהן מערכת העיכול, מערכת כלי הדם והלב, הכליות והכבד, מקורן כולן במערכת הקולטנים העצביים הנקראת המערכת האנדוקנבינואידית (קיצור באנגלית ECS). הקנאבינואידים תורמים לאיזון הויסות ההורמונאלי של הגוף, ודרך הקולטנים האנדוקנאבינואידים שמרכיבים את מערכת ה-ECS הם מחלים את השפעתם על כל חלקי ואבירי הגוף.
הפוטנציאל הרפואי המלא שטמון בקנאביס הוא אדיר ממדים ועד היום נערכו למעלה מ-15 אלף מחקרים מדעיים בדרגות איכות נמוכות (סקירות סטטיסטיות, ניסויים אנקדוטיים בתאים או בעכברי מעבדה וכו’) שהציגו סגולות רפואיות רבות שקיימות ככל הנראה בצמח – כמו למשל מלחמה אקטיבית בתאי סרטן, מניעת פעילות חשמלית יתרה (נגד אפילפסיה) ונזקים נורולוגיים, שיכוך כאבים ופעילות עצבית בעייתית, מניעת דלקות, בחילות, הקאות, רעידות לא רצוניות והרשימה עוד ארוכה.
כמו כן, ישנן סגולות רפואיות שמיוחסות לשימוש בקנאביס שאינן מוכרות על ידי משרד הבריאות בישראל, זאת מכיוון שטרם נערכו מספיק מחקרים קליניים שיתמכו בהן. בין סגולות אלו ניתן למנות למשל טיפול בהפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות שונות, אסתמה (בתצורת אידוי) ומגוון רחב של בעיות רפואיות אחרות שאינן חלק מתוך רשימת ההתוויות הרשמית של משרד הבריאות.
מכיוון שהמערכת האנדוקנאבינואידית קיימת בגופם של כל בני האדם באשר הם, באופן עקרוני השפעתו של הקנאביס צפויה להיות חיובית וזהה בקרב רובם. אותה השפעה שעוזרת למאות אלפי צרכנים רפואיים בכל העולם אמורה לעזור לכל הפחות בצורה חלקית גם לכל צרכן חדש שבוחן את יעילותו של הטיפול בקנאביס.
בנוסף לכך, קנאביס הוא אחד הטיפולים עם הכי פחות תופעות לוואי שניתן להשיג במערכת הרפואה המודרנית, כאשר התופעות השליליות היחידות שבאמת מיוחסות לשימוש בקנאביס הן סחרחורות חלשות, אובדן כושר התמצאות (ורטיגו רגעי) בדרגה נמוכה, יובש בפה ועייפות מוגברת. במקרה “הגרוע”, צרכן שהשפעת הקנאביס אינה מתאימה לו לא באמת יסבול ממנה יותר מדי.
לכן, הדרך הטובה ביותר לדעת אם קנאביס רפואי עושה לכם טוב, היא לנסות אותו. אם הנכם עומדים בקריטריונים לקבלת רישיון קנאביס רפואי על פי משרד הבריאות, כדאי לכם להתחיל את הטיפול ולדעת שיש סיכוי טוב שהוא יהיה יעיל עבורכם, או לפחות חסר השפעה חיובית וללא השפעה שלילית.
קנאביס רפואי מחולק למטופלים ב-3 תצורות עיקריות: פרחים שלמים, תפרחת גרוסה ושמן.
שמן קנאביס ניתן לצרוך בספיגה דרך חלל הפה (מתחת ללשון במשך 2 דקות) או בבליעה, זאת בתנאי שהשמן עבר תהליך של חימום טרם בליעתו. שמן קנאביס שהוכן בתהליך שאינו כולל חימום יכיל סגולות אחרות ולא פסיכואקטיביות, ולא מומלץ לקחת אותו במקום שמן שכן עבר חימום.
פרחי קנאביס גרוסים הם בסך הכל תצורה מעובדת יותר וטרייה פחות של הפרחים השלמים, שהם המוצר האמיתי שאמור להגיע למטופלים. בשני המקרים, את הפרחים השלמים יש לגרוס לפני השימוש, ואחר כך ניתן לצרוך אותן באחת מבין 2 דרכים:
עישון – גלגול לתצורת “ג’וינט” (סיגריית קנאביס מגולגלת) או עישון נקי באמצעות באנג (מקטרת מים).
אידוי – שימוש במכשיר אידוי (שולחני או נייד) כדי לחמם את החומר הגרוס ולהפיק ממנו אדים של חומרים פעילים ללא תהליך של שרפה מלאה.
באופן עקרוני ניתן לצרוך קנאביס בכמה דרכים נוספות – כולל דרך מערכת העיכול באמצעות מאכלי קנאביס, או דרך העור באמצעות משחקות קנאביס, אך כל התצורות הללו הם למעשה שימוש מושכל בתמצית (שמן) קנאביס שהופקה מפרחים ועורבבה בתוך תכשיר קוסמטיקה או מאכל. בכל מקרה, משרד הבריאות אינו מחלק למטופלים מאכלי קנאביס, וכדי להפיק שמן באיכות מספקת ועם ריכוז גבוה של חומר פעיל, יש להכין אותו באופן ביתי.
שימוש נכון ויעיל בקנאביס רפואי מתחיל בשמירה על המלצות משרד הבריאות לשימוש כללי במוצרי קנאביס. בכל שימוש מומלץ לשבת ולא לעמוד, וכן לאכול או לשתות משהו מתוק ולשתות מים קרים לפני ולאורך הטיפול.
בשימוש בעישון או באידוי, לא מומלץ לערבב את הקנאביס עם טבק, ויש להשתדל לקחת שאיפות עמוקות, ללא צורך להחזיק אותן בגרון או בריאות, כיוון שפעולה זו אינה מחזקת את ההשפעה.
טיפול בשמן צריך להיעשות על ידי טפטוף השמן מתחת ללשון לצורך ספיגה, ולא בבליעה. לאחר שימוש נכון, השפעתו של השמן תתחיל רק לאחר 20 דקות, ולכן לא מומלץ לקחת בזמן זה מנה נוספת עד שתתברר עוצמת ההשפעה של המנה הראשונה. תום השפעת הזמן יגיע בדרך כלל לאחר 4-6 שעות, אך השפעתו נחלשת משמעותית לאחר 2-3 שעות.
רכישת מוצרי קנאביס רפואי מכל הסוגים אפשרית או דרך בתי מרקחת שמוכרים קנאביס רפואי או דרך שירות משלוחי קנאביס רפואי עד הבית, אותו מציעות מספר חברות בענף. הרכישה אפשרית רק בכפוף לרישיון בתוקף מטעם משרד הבריאות ומרשם חודשי שהונפק אצל רופא מומחה רלוונטי, בירור מלאי בבית המרקחת הרלוונטי.
קנאביס נחשב לטיפול טבעי ובטוח במיוחד ליישום, כך על פי וועדת האו”ם לענייני בריאות, שקבעה כי השימוש הרפואי בקנאביס הוא דבר שיש להתיר את החקיקה לגביו באופן כללי.
אפילו בלי השוואה אל מול האלטרנטיבות הרפואיות הקונבנציונליות, כמו למשל תרופות אופיואידיות חזקות שמשככות כאב באופן אפילו נחות מזה של קנאביס איכותי אך במקביל ממכרות הרבה יותר ממנו, קנאביס הואכח בתור טיפול שאינו גורם לתופעות לוואי חמורות בשום מצב, ואף לא יכול להוביל, אפילו באופן תיאורטי, לנזק מ”מנת יתר” ובוודאי שלא מוות. למעשה, כדי “למות” מקנאביס צריך לעשן בערך טון של פרחים ברבע שעה, מה שכמובן אפילו לא קצת אפשרי עבור אדם יחיד.
התופעות השליליות היחידות שבאמת מיוחסות לשימוש בקנאביס הן סחרחורות, אובדן כושר התמצאות (ורטיגו רגעי) בדרגה נמוכה, יובש בפה ועייפות מוגברת. במקרה “הגרוע”, צרכן שהשפעת הקנאביס אינה מתאימה לו לא באמת יסבול ממנה יותר מדי, ורק במקרה שבו אדם צרך כמות קיצונית של שמן קנאביס מרוכז מאד, הוא עלול לסבול מתסמינים של חרדה חמורה שתחלוף רק כעבור כמה שעות.
גם במקרה של חרדה קיצונית שמקורה בצריכת קנאביס, ההשפעה הפיזיולוגית של הקנאבינואידים בצמח אינה עלולה לגרום לשום סוג של נזק, קצר או ארוך טווח, לאף מערכת ביולוגית בגוף. השפעתו של הקנאביס מרוכזת במערכת העצבים בלבד, ותוצאתה הוא השפעה הורמונאלית מכוונת שנוצרת במערכת הקיימת בגוף האדם ומיועדת למטרה זו. לכן, אין מה לדאוג מצריכת קנאביס, אם כי מומלץ להתייחס אליו כמו תרופה לכל דבר ולא להקל ראש בצריכתו בכמויות גדולות או בסיטואציות לא מתאימות כמו למשל בעת או סמוך לזמן נהיגה.
צריכה של כל חומר אורגני בתצורה של שריפה ושאיפה של העשן, פוגעת ככל הנראה במידה מסוימת בריאות ובמערכת הנשימה. צריכת קנאביס באמצעות אידוי נמצאה כמזיקה פחות לריאות ויעילה לא פחות מבחינת השפעה. במקביל, עד היום לא נמצא או הוכח קשר בין עישון קנאביס לסרטן ריאות או למחלות הריאה הידועות כנפוצות ומקושרות לנזקים של עישון טבק.
שלא כמו תרופות קונבנציונליות רבות, בעיקר תרופות ממשפחת האופיואידים והבנזודיאזפינים המיועדות לשיכוך כאבים ונחשבות לממכרות במיוחד, קנאביס רפואי, על שלל מוצריו, הוא אינו שנחשב ממכר פיזית. לפי הצהרת משרד הבריאות ניתן לפתח תלות פסיכולוגית בקנאביס, כאשר ההערכה המקובלת היא שזו מתרחשת אצל כ-10% מהצרכנים, אך בהשוואה לתרופות נפוצות וסמים אחרים מדובר באחוז קטן מאד מהצרכנים.
רשימת תופעות הלוואי הרשמית של קנאביס רפואי לפי משרד הבריאות כוללת סיכון לפגיעה בערנות (איסור פעילות עם כללי רכב או ציוד כבד), חוסר שיווי משקל, חוסר קואורדינציה, ירידה ברמת הסוכר, שיעול וצריבה בגרון, ירידה בלחץ דם וכן נזקים לריאות במידה והשימוש בקנאביס נעשה בתצורה של עישון.
ככלל, קנאביס רפואי הוא חומר שלא גורם לאף תופעת לוואי חמורה. תופעות הלוואי המינוריות שכן מאפיינות צריכת קנאביס רפואי, בעיקר בקרב צרכנים חדשים המתנסים בצריכה בפעם הראשונה, כוללות חרדה, בלבול, חוסר שקט, עייפות, דופק מואץ, ירידה בלחץ דם וירידה ברמות הסוכר. במקרים נדירים, כך לפי הצהרת משרד הבריאות, שימוש בקנאביס עשוי לעורר התפרצות פסיכוטית בקרב אנשים שקיימת להם נטייה גנטית לכך. רוב תופעות הלוואי הללו נעשות חמורות יותר ככל שריכוז ה-THC שקיים במוצר שנצרך הוא גבוה יותר, ובהתאם הן מופחתות ככל שריכוז ה-CBD גבוה יותר וריכוז ה-THC נמוך יותר.
באופן כללי, תופעות לוואי של קנאביס הן חמורות יותר ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר וריכוז ה-CBD נמוך יותר. לכן, הדרך היעילה ביותר לצמצם את תופעות הלוואי היא לעשות שימוש במוצר קנאביס רפואי המכיל פחות THC ויותר CBD. במקרה של תחושות חרדה או לחץ שעולה לאחר השימוש בקנאביס רפואי, חשוב לא להיבהל, ולזכור שאין אפשרות לקבל הרעלה מקנאביס, ולכן וכל תחושה רעה שקיימת תחלוף לגמרי תוך 2-3 שעות לכל היותר.
לא. צריכה של קנאביס רפואי היא אינה מסוכנת, כיוון שלא קיימת מנת יתר של קנאביס רפואי או כל אחד מהחומרים הפעילים שקיימים בו. רמת הרעילות של קנאביס רפואי היא כמעט אפסית, ולכל הפחות היא זניחה ביותר. הערכה תאורטית רווחת גורסת שאדם יצטרך לאכול כ-22 קילוגרם של מוצרי קנאביס אכילים או לחלופין לעשן כ-680 קילוגרם של פרחים בפחות מ-15 דקות כדי להגיע למנת יתר קטלנית, ולכן מדובר במשימה בלתי אפשרית מבחינה פיזית.
זכאות לקבלת רישיון קנאביס רפואי בישראל מתחילה מבדיקה מול “רשימת ההתוויות” של משרד הבריאות, בה מצוינים הקריטריונים הרפואיים בהם צריך לעמוד מי שמגיש בקשה לקבלת רישיון.
באופן כללי ישנה זכאות לרישיון עבור חולים אונקולוגיים, חולים במחלות כאב (גם פיברומיאלגיה), במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס), מחלות זיהומיות (איידס), מחלות ותופעות נוירולוגיות (פרקינסון, טורט, אפילפסיה ועוד) וכן לחולים בשלב של טיפול פליאטיבי, אך כל חולה חייב לבדוק את התאמתו לקריטריונים המדויקים של משרד הבריאות הנוגעים למחלה הספציפית שלו.
כדי לקבל רישיון לקנאביס רפואי יש לפנות לאחד מבין הרופאים המוסמכים לאישור קנאביס רפואי על ידי משרד הבריאות. רופאים אלו רשאים לנפק בעצמם, ללא התערבות או המתנה מצד משרד הבריאות, את רישיון השימוש בקנאביס וכן את המרשמים החודשיים המשמשים לרכישת הקנאביס בבתי מרקחת. הניפוק המידי של הרישיון והמרשים אפשרית רק דרך שירותי הרפואה הציבורית, כאשר במידה ומדובר בהליך הפרטי, הרופאים צריכים לשלוח את המלצתם לטיפול בקנאביס למשרד הבריאות, שם שוקלת היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) האם לאשר את הטיפול או לא בכל מקרה לגופו.
ביקור אצל רופא מרשימה זו במסגרת הרפואה הציבורית עולה 278 ש”ח לצורך ביקור הראשון להנפקת הרישיון, ולאחר מכן הביקורים אצל אותו הרופא ממשיכים ללא עלות נוספת לצורך חידוש רישיון או שינויים בו. מרבית הרופאים, למרות הנהלים, מספקים את הטיפול בקנאביס רק ברפואה פרטית, במסגרתה נעים המחירים בין 800 ש”ח ועד 1,500 ש”ח לביקור בודד, ולעיתים אף ויותר.
רופאים שהוסמכו להנפקת רישיון קנאביס רפואי על ידי משרד הבריאות יכולים לנפק בעצמם את רישיון הקנאביס, לצד המרשמים החודשיים המשמשים לרכישת המוצרים, בו במקום, כל עוד הדבר מתבצע במסגרת הרפואה הציבורית. מרגע שהרופא מנפיק את הרישיון יכול המטופל לרכוש את הקנאביס הרפואי בעזרת המרשם באחד מבתי המרקחת המורשים למכירת מוצרי קנאביס רפואי.
במרבית המקרים, כאשר מדובר בהליך המתבצע דרך רפואה פרטית, הרופא המומחה נדרש למלא טופס המלצה על טיפול באתר היק”ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) ולהתחיל תהליך שעלול לקחת ליק”ר זמן רב לאשר, לעיתים עד מספר שבועות לצורך קבלת האישור הסופי.
הבעיה הראשונה היא שאסור לנהוג תחת השפעת קנאביס, בהגדרה של 3-6 שעות לאחר הצריכה לפחות. בעיה זו מתרחבת עוד יותר בגלל שאי אפשר לבדוק ולאבחן השפעה “פעילה” של קנאביס או לקבוע במדויק מתי אדם כלשהו צרך את הקנאביס בפועל, ולכן החוק מכניס את צרכן הקנאביס הרפואי לסיבוך. אם צרכת, עדיף לך לא לנהוג.
בנוסף לכך, ישנה בעיה שמקורה בחברות הביטוח. תאונה או כל בעיה אחרת שנגרמה בעת שהנהג היה תחת השפעת קנאביס (שוב, אין דרך לבדוק כמה ומתי בדיוק הוא צרך) נחשבת לתאונה שאינה מכוסה על ידי חברת הביטוח, ולמעשה מטופל קנאביס שצורך את התרופה שלו באופן קבוע לכאורה אינו מכוסה כלל על ידי הביטוח, ולכו עלול להיקלע לחובות אדירים במקרה של תאונה או פגיעה באדם אחר על הכביש.
בחירת הזן (או הזנים) המתאים לכם ביותר למהלך הטיפול, היא המהלך החשוב ביותר שיש לבצע ברגע שקיבלתם את רישיון הקנאביס החדש שלכם, יחד עם עוד כמה דברים שצריך לדעת ולעשות.
אין דרך מדויקת להתאים זן מסוים לפי ההתוויה הרפואית שלכם, או לחלופין לדעת שזן מסוים יעשה לכם יותר טוב או פחות טוב. טיפול בקנאביס הוא דבר אינדיבידואלי מאד, ואתם צריכים להיות אלה שמחליטים מה הכי טוב בשבילם. כאשר רופא מנפיק רישיון קנאביס רפואי, הוא קובע גם את יחס ה-THC מול CBD (או בקיצור T/C) המתאים ביותר לפי ההתוויה של המטופל. בתוך כל קטגוריית T/C יש מגוון של זנים/מוצרים שונים אותם יכול המטופל לנסות בסדר שירצה כדי למצוא את זה שעובד הכי טוב עבורו.
תהליך התאמת הזן הוא תהליך של ניסוי וטעייה. בפעם הראשונה שאתם מקבלים אספקה, תבקשו מגוון רחב ככל הניתן של זנים שמציעה החברה, ולאט לאט תגיעו לזה שהכי עובד עבורכם.
מוצרי קנאביס רפואי בישראל, כולל שמן, תפרחות ועוגיות (לילדים בלבד) מסווגים לפי ריכוז החומרים הפעילים שקיים בהם – כאשר שני החומרים הפעילים אליהם מתייחס הסיווג הם הקנאבינואידים THC ו-CBD – למשל קטגוריה T15C3 אשר המוצרים בה מכילים 15% של THC ו-3% של CBD. אין הבדל מהותי בין מוצרים של ספקים שונים כל עוד הם משתייכים לאותה קטגוריה ומכילים ריכוז זהה של חומרים פעילים, מאותו מקור גנטי (סאטיבה / אינדיקה וסוג זן).
בשונה מהאיכות ופוטנציאל ההשפעה, המחיר דווקא עשוי להשתנות בין ספק אחד למשנהו, ולכן מומלץ לברר את המחיר מול בית המרקחת/הספק שרוצים להזמין ממנו, למרות שלרוב לא יהיה מדובר במחיר שגבוה או נמוך בהרבה מהממוצע בשוק.
שינוי של כל פרט ברישיון הקנאביס הרפואי, כולל הכתובת שלכם (חשובה בגלל הגדרתה ככתובת לשילוח, או הכתובת בה אתם מחזיקים את האספקה שלכם) מחויב בפנייה לספק הקנאביס הרפואי שלכם באמצעות טופס ייעודי לשינוי כתובת.
חשוב מאד לדעת כי כתובת זו חייבת להיות כתובת עדכנית, וכי מילוי של כתובת לא עדכנית בפרטי הרישיון, גם אם אינכם זקוקים לשילוח, הוא עבירה על החוק. מדובר ברישיון להחזקה וצריכה של מוצר לא חוקי שמבוקר בקפידה, וחובה לעבוד לפי הכללים.
באופן כללי אין אדם שמנוע מבחינה רפואית מצריכת קנאביס, כל עוד הדבר נעשה במינון מתאים ואפילו כמעט אפסי למטופלים מתחילים, אך כדאי לדעת מראש מהן השפעות הקנאביס העיקריות ואיך הן עשויות להוות עבורכם מטרד.
הנושא העיקרי בתחום זה הוא הנושא של לחץ דם. צריכת קנאביס גורמת בדרך כלל ללחץ דם נמוך, אך מנגד עישון, בעיקר עם טבק, גורם ללחץ דם גבוה. אנשים שנמצאים בסיכון טבעי או תרופתי לפתח מצבים של עודף או חוסר לחץ דם עשויים לרצות להימנע משימוש בקנאביס, כל עוד הדבר נוסה לפחות פעם אחת בסביבה בטוחה.
באותו אופן, גם אנשים שרגילים לסחרחורות ובחילות – 2 מתופעות הלוואי הידועות והמשמעותיות ביותר של הקנאביס על הגוף – עשויים לבחור לוותר על צריכת קנאביס, לפחות לצרכי פנאי ואולי אפילו בתור תרופה. אם קנאביס עושה לכם יותר מדי סחרחורת ובחילות, יכול להיות שאתם חלק מאלו שעבורם “אסור לצרוך קנאביס” והוא גורם יותר רע מטוב.
קנאביס רפואי הוא אמנם טיפול טבעי אך בכל זאת חשוב להתאים את צריכתו לטיפולים תרופתיים אחרים שנצרכים על ידי החולה, במטרה למנוע תופעות לוואי והשפעות שליליות או “התנגשות” תרופתית בין השפעות תרופות מנוגדות. הבעיות שנוצרות בגלל התנגשות בין הטיפול בקנאביס לבין הטיפול התרופתי הרגיל, נוצרות בשל אחד מבין שתי בעיות: פעילות מנוגדת של הקנאביס והתרופות, שמונעת התקדמות בכל אחד מהאפיקים הללו, או לחלופין פעילות מאוחדת של הקנאביס והתרופות לאותה המטרה, שגורמת לירידה או עלייה חדה מדי במדדי הטיפול ובהרגשה הכללית.
שילוב של קנאביס עם תרופות מהסוגים הבאים, עלול ליצור השפעות שליליות בהתאם:
– תרופות לשיכוך כאב – תחושת עייפות חזקה, סחרחורות וחוסר שיווי משקל
– תרופות להורדת לחץ דם – ירידה חדה מדי בערכים עד כדי סכנת עילפון
– תרופות להורדת רמת הסוכר בדם – ירדה חדה בערכי הגלוקוז שעלולה לגרום לסחרחורות וקשיי נשימה
– תרופות להרפיית שרירים – חולשת שריר וסיכון לנפילות
– תרופות נוגדות דיכאון – עליה בסיכון להפרעות קצב לב
– תכשירי אמפטמינים להרזיה ולמניעת תופעת קשב וריכוז – עליה בלחץ הדם ובסיכון לקבלת התקף לב
– תרופות המחלישות את פעילות המערכת החיסונית – ירידה חדה מדי בערכים שגורמת לליקוי חמור בפעילות מערכת החיסון
צריכת אלכוהול עלולה להגביר את תופעות הלוואי של הקנאביס ולכן אינה מומלצת על ידי משרד הבריאות, זאת לצד העובדה שמדובר בתחום שאינו מומלץ בכללי על ידי רופאים בשל הנזקים הבריאותיים הרבים שעלולים להיות לו. מחקרים מראים כי צריכת אלכוהול ביחד עם קנאביס, גם בכמויות קטנות, מעלה משמעותית את ריכוז ה-THC בדם ובעקבות כך גם את רמת ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו.
המינון ההתחלתי המקובל של רישיון קנאביס רפואי בישראל הוא 20 גרם של מוצרי תפרחת או שווה ערך במוצרי שמן או מיצוי, בתלות בריכוז החומרים הפעילים שקיים במוצרי השמן. ניתן להעלות את המינון החודשי בזמן חידוש או בבקשה ישיר לרופא (בכפוף לאישורו).
טיפול בקנאביס נחשב “Self-medication”; כלומר: הטיפול הוא אינדיבידואלי לכל מטופל. ולמעשה מעבר להגבלות שהרופא המטפל נותן (כמות חודשים וקטגוריות) – הטיפול הוא על בסיס אישי דרך ניסוי וטעייה. אנו ממליצים על שימוש בטבלת מעקב למציאת איזון יומי.
רישיון ראשון ולאחר חידוש ראשון – עד 6 חודשים
החל מחידוש שני ואילך – עד שנה.
משרד הבריאות אינו קובע הגבלת גיל לגבי שימוש בקנאביס אלא מטיל את האחריות לקביעת היתכנות הטיפול על הרופא המטפל שמנפיק את ההמלצה על שימוש בקנאביס מלכתחילה. בהתאם לניסוח הפקודה באתר משרד הבריאות לגבי השימוש בקנאביס רפואי “אין הגבלת גיל. ההחלטה האם לטפל במטופל באמצעות קנביס רפואי היא החלטה רפואית בלבד”. עם זאת, מצוין כי לגבי קטינים יש לנקוט במשנה זהירות בעת אישור של כל טיפול במוצרי קנאביס רפואי זאת בשל הסיכון שקיים לכאורה בשימוש במוצרי קנאביס רפואי בגיל צעיר לפגיעה בהתפתחות המוחית ובהתפתחות מערכת העצבים – סיכון המתייחס למוצרי קנאביס רפואי המכילים ריכוז גבוה של THC. מסיבה זו, בקרב מטופלים צעירים או מבוגרים נעשה לרוב שימוש במוצרי CBD RICH המכילים בעיקר CBD ולא THC.
במקרים בהם קיים למטופל עבר פסיכיאטרי או רקע נפשי, שלפי הגדרת משרד הבריאות עשוי להוות גורם מונע לאישור הטיפול (“התווית נגד” – קונטראינדיקציה) יתכן והרופא הממליץ יבקש מהמטופל להנפיק לו מסמך שנקרא “העדר התנגדות לטיפול בקנאביס” אותו צריך להנפיק פסיכיאטר מומחה, לאחר שיבדוק כי המטופל כשיר בעיניו בצורה שאינה מונעת את הטיפול בקנאביס עקב הרקע הנפשי.
במידה והמטופל נמצא בטיפולו של פסיכיאטר באופן קבוע, הוא יוכל לפנות אליו בכל עת ולבקש ממנו להנפיק עבורו את המסמך. אם המטופל אינו נמצא בטיפול פסיכיאטרי פעיל, הוא יידרש לפנות לשירות של פסיכיאטר מומחה לקנאביס רפואי, שהוא שירות שניתן להשיג בדרך כלל באפיק הפרטי ולא דרך מרפאה ציבורית.
קנאביס רפואי אינו נחשב בתור תרופה על פי הגדרות משרד הבריאות ולכן הוא אינו נכלל בסל התרופות, סל הבריאות או כל תוכנית סבסוד ממשלתית אחרת שמיועדת לציבור הרחב. עם זאת, ישנם מספר אוכלוסיות מטופלים אשר זכאיות לקבל החזר בגין רכישת מוצרי קנאביס רפואי. בין הקבוצות הללו נמצאים מטופלים שנפגעו במסגרת תאונת עבודה שמוכרת על ידי קופת החולים או נפגעו בעת שירותם הצבאי ומוכרים כנכי צה”ל או כנפגעי טראומה צבאית ולכן זכאים לקבל החזרים ממשרד הביטחון.
