צמח ההמפ, מוכר בעיקר כקרוב משפחתו הלא-פסיכואקטיבי של הקנאביס, אך יש בו הרבה יותר מכך. לאורך אלפי שנים עשתה האנושות שימוש בהמפ בענפי תעשייה רבים ושונים.
סיביו שימשו לייצור נייר, דלק, פלסטיק, בדים, מזון, זאת בשל תכונותיו הייחודיות ותהליכי הגידול והייצור החסכוניים והאקולוגיים שלו.
על אף יתרונותיו הברורים כבר אלפי שנים, ולמרות העובדה כי הוא לא פסיכואקטיבי ואינו יכול לשמש כסם למטרות פנאי, ההמפ עדיין אינו חוקי במרבית מדינות העולם, והפוטנציאל הגלום בו נותר בלתי ממומש. יש לציין כי בניגוד למגוון מוצרי קנאביס רפואי המותרים לשיווק בישראל באישור משרד הבריאות דרך בתי מרקחת קנאביס רפואי או דרך שירותים של משלוחי קנאביס רפואי עד הבית, מוצרי המפ (מלבד שמן המפ) אינם מותרים לשיווק ומכירה.
קנבוס ( המפ )
צמח הקנאביס מוכר לכולנו כצמח פסיכואקטיבי, בעל השפעות וסגולות רפואיות שונות, שרבים בעולם צורכים למטרות ריפוי ופנאי. ההמפ (Hemp), בן דודו הרחוק של הקנאביס, אמנם לא ימסטל אתכם, אך יש לו יתרונות ושימושים רבים, שכדאי לכם מאוד לדעת.
המפ (בעברית קנבוס) הוא שם כולל למגוון זנים לא פסיכואקטיביים של קנאביס סאטיבה, המכילים כמות נמוכה במיוחד של THC, אינם בעלי השפעה אופורית, ומשמשים בעיקר לצרכים תעשייתיים ולא להפקת התרופה. להמפ שימושים רבים ומגוונים בתעשייה, כאשר התוצר העיקרי שלו הוא סיבים מהם ניתן להפיק נייר, בדים לתעשיית הטקסטיל, חבלים, דלק, בטון ומוצרים רבים נוספים.
הקנבוס הוא תת-מין של זן קנאביס סאטיבה, המכיל כמות מזערית של הקנבינואיד הפסיכואקטיבי והעיקרי בקנאביס, THC, ולכן לא נעשה בו שימוש למטרות רפואיות או להנאה. בעוד שבצמח הקנאביס רמות ה-THC נעות בין 1%-20%, בצמח ההמפ הוא קיים בכמות מזערית בלבד. ממשלת ארצות הברית מגדירה המפ כקנאביס בעל תכולת THC נמוכה מ-0.3%. בניגוד לכך, יכול ההמפ להכיל רמות משמעותיות של קנבינואיד נוסף וחשוב, ה-CBD.
ההמפ שונה מן הקנאביס במבנהו הגנטי, כאשר השוני המהותי בין הצמחים טמון בפוטנציאל הפסיכואקטיביות שלהם. מחקר שנערך באוניברסיטת מיניסוטה בשנת 2015, מצא כי כבר מהיותו זרע, מכיל כל זן קנאביס רצף גנטי ספציפי, אשר משמעותו – האם הצמח מיועד להכיל THC ברמות מסויימות או שאינו מיועד לכך.
הרצף הגנטי הספציפי עובר בתורשה בין צמחים. ממסקנות המחקר ניתן להבין כי אין להתייחס מבחינה חוקית אל ההמפ כאל קנאביס ולהכליל את השניים תחת אותה מסגרת חוקית, שכן מבחינה גנטית הם שונים.
מאז ועד היום – חשיבות ההמפ בתעשייה
המפ מוכר לאנושות כבר שנים רבות, ובעבר הרחוק היווה גורם חשוב בתעשיות שונות ברחבי העולם. הוא נחשב לאחד הצמחים הראשונים ש"בויתו" על ידי בני האדם, שימש אותם רבות ותרם להתפתחות האנושית באופן משמעותי.הופעתו הראשונה בדפי ההיסטוריה, מתרחשת בסין של לפני 5,000 שנים, שם עשו בו שימוש בתעשיית הטקסטיל והפיקו מסיביו החזקים בדים עמידים. קנבוס מוזכר גם במשנה כ"קנה-בשם" וידוע כי לאורך אלפי שנים נעשה בו שימוש, גם בארץ ישראל.
עד סוף המאה ה-19, למדה האנושות לייצר מן ההמפ אלפי מוצרים וחשיבותו הלכה והתעצמה. בין תוצריו הפופולאריים של ההמפ באותה התקופה ניתן למצוא: בדים, שמן לתאורה, נייר, מוצרי קוסמטיקה, מזון ועוד רבים. בשל חשיבותו הרבה לתעשייה, אין זה מפתיע כי המתיישבים הראשונים, שהגיעו לארצות הברית מאירופה בחרו להביא אותו עימם ולגדלו ביבשת החדשה.
הקנבוס הפך במהרה לאחד מהגידולים הפופולאריים בארצות הברית והוא היווה חלק נכבד באבני דרך היסטוריות חשובות. לתומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון היו שדות בהם גידלו המפ, ואילו בנג'מין פנקלין היה בעל אחד מהמפעלים הראשונים לייצור נייר המפ בארצות הברית, הדגל האמריקאי הראשון נתפר מבד קנבוס בשנת 1775 ואפילו הנייר המקורי עליו נכתב המסמך של הצהרת העצמאות האמריקאית היה עשוי מהמפ.
לאורך תקופה ארוכה במהלך המאות ה-17 וה-18, חוייבו חקלאים בארצות הברית להקצות חלק משטחי הגידול שלהם עבור גידול המפ למען התעשייה האמריקאית, ולסרב לכך היה פשע שעונשו היה מאסר. עד תחילת המאה ה-19 איפשרו השלטונות האמריקאיים לשלם מיסים באמצעות קנבוס.
ההמפ אינו מכיל חומרים פסיכואקטיביים, בדומה לקנאביס, והינו בעל פוטנציאל תעשייתי ובריאותי אדיר. בשנת 1937 כחלק ממדיניות ממשלתית קלוקלת, המושפעת מאינטרסים כלכליים של חברות פרטיות, הוא הוכנס לפקודת הסמים האמריקאית. להוצאתו מחוץ לחוק קדמה תעמולה מתוחכמת שאורגנה על ידי בעלי חברות נייר ובדים, אשר אירגנו לובי שמטרתו הייתה להשחיר את שמו של הקנאביס ולקעקע אותו בתודעה הציבורית כסם מסוכן שיש להיזהר ממנו. על אף שלהמפ אין השפעות משכרות, הוצא גם הוא מחוץ לחוק באותה ההזדמנות, ובעקבות כך איבדו חקלאים רבים את מקור פרנסתם.
כיום ההמפ אינו חוקי ברוב מדינות העולם, עם זאת יותר ויותר מדינות מבינות את חשיבותו של הקנבוס לתעשייה ולכלכלה ומעבירות חוקים המאפשרים גידול המפ לצרכים תעשייתיים שונים. קנדה, אוסטרליה, אוסטריה, סין, בריטניה, צרפת וספרד הן היצרניות הגדולות בעולם של קנבוס, ובמהלך השנים האחרונות חוקקו מדינות שונות בארצות הברית חוקים שצפויים לקדם את הענף.
המפ נחשב לגידול חקלאי בעל דרישות מינימליות. ניתן לגדלו בכל אקלים, הוא צורך מעט מים, אינו דורש דישון ואינו מצריך שימוש בחומרי הדברה. הצמח עמיד לשינויי אקלים ואינו דורש יותר מאור השמש. השדות נזרעים בצפיפות ותוך מספר חודשים בודדים צומח הקנבוס לגובה עצום של 2-4 מטרים. בהשוואה לתעשיות המחייבות שימוש בכימיקלים להדברה הוא נחשב זול וידידותי לסביבה.
הפקת חומר הגלם מהצמח נחשבת לפשוטה ואינסופית, וניתן לעשות שימוש בחלקים שונים שלו כמו: זרעים, סיבים וגבעול. מחלקיו השונים ניתן, לפי ההערכות, לייצר כ-25,000 מוצרים שונים, בין השאר מוצרי מזון על כמו שמן מזרעי המפ, חומרי בנייה, תרופות ותוספי תזונה, דלק, חומרי איטום, חלקים לרכב, פלסטיק, מוצרי קוסמטיקה, נייר, טקסטיל ועוד.
נייר המפ
תעשיית הנייר היא תעשייה המטילה צל אקולוגי כבד, זאת מעבר להשפעתה האדירה על כריתת עצים והיעלמות יערות בעולם. בהפיכת העץ לתוצר הסופי, נייר, נעשה שימוש בכמויות גדולות של מים, אנרגיה וכימיקלים, ומופק זיהום אוויר רב. תעשיית הנייר מהווה צרכן האנרגייה החמישי בגודלו בעולם ועושה שימוש ביותר מים לייצור טון מוצר, מאשר כל ענף אחר.
קנבוס שימוש להפקת נייר המפ במשך אלפי שנים עד שהוצא מן החוק, כאשר עד שנת 1883 75%-90% מכל הנייר בעולם יוצר מסיבי קנבוס. התנ"ך של גוטנברג, החוברות של תומאס פיין, הרומנים של מארק טווין וכמובן החוקה והצהרת העצמאות האמריקאית, כולם נכתבו במקור על נייר עשוי מהמפ.
דונם אחד של שדה קנבוס יכול להפיק כמות נייר המשתווה ל-4-10 דונם של עצים, שכן לעץ לוקח 20 שנה להגיע לבגרות, ואילו ההמפ מוכן לתעשייה כבר לאחר 4 חודשים. תהליך הפיכת ההמפ לנייר פשוט, קל וזול בהרבה מהתהליך אותו עובר העץ, סיביו של הקנבוס מפיקים נייר באיכות גבוהה, שיכול להחזיק שנים רבות. התוצר הסופי אינו צהוב ואינו דורש כל הלבנה- תהליך הכולל שימוש בכימיקלים רעילים.
טקסטיל המפ
השימוש בסיבי קנבוס לתעשיית הטקסטיל אינו דבר חדש, ובד המפ נמצא בשימוש כבר אלפי שנים. למעשה, שרידים של בדי קנבוס נמצאו בקברים שמקורם כ-8000 שנים לפני הספירה. תרבויות קדומות באסיה, סין והמזרח הרחוק עשו שימושים שונים בבדי ההמפ, והוא היווה חומר הגלם המרכזי בייצור חבלים, מפרשי ספינות, שקי בד ועוד.
צמח הקנבוס גדל במהירות ומפיק תשואה גבוהה לכל דונם של שדה. על פי ההערכות יכול ההמפ להפיק 250% יותר סיבים מאשר כותנה ו- 600% יותר סיבים מאשר פשתן, על אותו השטח. מדובר בתעשייה ידידותית לסביבה, שכן גידול קנבוס אינו דורש שימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים, מונע שחיקה של הקרקע ומייצר חמצן.
סיבי הקנבוס מפיקים בד חזק פי שמונה מזה של סיבי כותנה, לכן נעשה בו שימוש רב בייצור חבלים ומפרשים. הבד הוא היפואלרגני ואנטיבקטריאלי, בעל הגנת UV, לסינון קרינת השמש, נושם ונהדר למזג אוויר חם.
פלסטיק המפ
חידושים בענף ייצור הפלסטיק המפ יוצאים לשוק מידי שנה, כאשר גם החברות הגדולות והמוכרות לא נשארות מאחור ומשלבות פלסטיק העשוי מהמפ במוצרים שלהם.
מדובר בעיקר ביצרני רכב המשלבים חלקים מפלסטיק קנבוס לרכבים שלהם, כאשר אין מדובר המהלך מהפכני כלל, שכן אחד מיצרני הרכב המפורסמים בעולם, הנרי פורד בנה את המכונית הראשונה שלו מודל T מהמפ.
המכונית הייתה בעלת פאנלים מפלסטיק שעוצמת הפגיעה שלהם הייתה חזקה פי 10 מזו של פלדה. בשל חוזקו של הפלסטיק המופק מקנבוס ניתן לייצר ממנו מוצרים רבים החל מעטיפות צלופן ועד למטוסים.
דלק המפ
דלק המיוצר מהמפ אינו דבר חדש, כשכבר בשנות השלושים של המאה הקודמת הציג הנרי פורד את "הרכב שצמח מהאדמה" שהיה בנוי מסיבי המפ והונע באמצעות מתנול ביולוגי העשוי מהמפ.
קנבוס הוא חומר גלם אידיאלי לייצור דלקים ביולוגיים, ובתהליכי הפרדה תרמית ניתן להפיק ממנו גז מתאן, מתאנול, ביו-דיזל, בנזין ותחליפי פחם. דלק המיוצר מקנבוס נחשב חומר בעירה הרעיל פחות מדלקים אחרים ופחות תורם להתחממות הגלובלית בהשוואה לנפט ופחם.
נקודה נוספת וחשובה במיוחד, ייצור דלק מקנבוס יחסל את התלות העולמית בנפט ויעצור את התמיכה הנרחבת שמקבלים ארגוני טרור איסלאמיים, ממדינות המזרח התיכון הנהנות מעושר רב בעקבות מכירת הנפט.
אנרגיה ירוקה מסיבי קנבוס
לאחרונה נראה כי נמצא שימוש חדש נוסף להמפ, שאינו מוכר מדפי ההיסטוריה. מחקר טוען כי סיבי הקנבוס יעילים בייצור אלקטרודות פחמן, וכי הם משמשים כאוגרי אנרגיה מעולים אף יותר מגרפן, החומר המשמש כיום למילוי סוללות. לסיבי ההמפ יתרונות ברורים על פני הגרפן, כיוון שמדובר בחומר טבעי הגדל בקלות ובעלויות נמוכות ביותר, העמיד לטמפרטורות קיצוניות ויכול לשרוד תנאים קשים במיוחד.
בטון המפ
בטון המפ הוא בטון שמוסיפים לתערובת שלו המפ, הבטון עשוי מסיב או גזע הצמח אשר מעורבב עם מאגד מבוסס סיד. הוספת ההמפ מעניקה לבטון סגולות ייחודיות ושימושים מגוונים, הוא יכול לשמש לבידוד, ריצוף, בניית קירות, בניית גגות ועוד. בטון סיד חסין בפני אש, מים וריקבון ונחשב לחומר הבנייה החזק בעולם, אך עם זאת הוא גמיש מבטון רגיל.
לבטון המפ טביעת פחמן שלילית, כלומר הוא סופח לתוכו כמויות אדירות של פחמן ומונע ממנו להפלט לאטמוספירה. מדובר בחומר בנייה אצילי כיוון שהוא חזק ביותר, לא שוקל הרבה ונושם, תכונות אלה מאפשרות לו עמידות לאורך שנים רבות.
מזון על העשוי מקנבוס
המפ הינו מוצר בעל פעילות מופלאה על בריאות האדם, הוא תורם לתקינות פעילות המוח ולהאטת ההזדקנות. זרעי הקנבוס משמשים כמזון לבני אדם כבר מאות שנים, בשל תכונותיו כמזון-על (Super food) כמו תכולה גבוהה של אומגה 3 ואומגה 6, חומצות אמינו, ברזל, מגנזיום, אבץ, סידן וסיבים תזונתיים. זרעי ההמפ עשירים במיוחד בחלבון ובוויטמינים A,E ו-D, וכן וויטמינים רבים מקבוצת B.
זרעי ההמפ מקנים תחושת שובע לאורך זמן, לכן הם משמשים כמדכא תאבון מוצלח, הם מכילים נוגדי חימצון רבים שמפחיתים את הסיכוי לסרטן השד, המעי והערמונית. הסיבים בזרעי הקנבוס עוזרים לשמור על בריאות דרכי העיכול והשמנים הבריאים שבהם תורמים לשמירה על רמות סוכר מאוזנות בקרב חולי סכרת.
ניקוי קרינה
המפ הוכח במחקרים כאחד ממנקי הפסולת הגרעינית הטובים ביותר שקיימים כיום. בניסויים שנערכו נמצא כי להמפ יכולות ספיגה גבוהות, ובעבר אף נעשה בו שימוש באזורים נגועים בקרינה, ברחבי העולם, כמו צ'רנוביל. כיוון שההמפ הוא צמח קל לגידול, קיים בו פוטנציאל עצום בהתמודדות עם אסונות גרעיניים.
למרות כל היתרונות המדהימים הללו, כיום ההמפ אינו חוקי ברוב מדינות העולם, זאת למרות שאין הוא בעל השפעה פסיכואקטיבית והוא אינו יכול לשמש כסם לשימוש פנאי. לקנבוס יתרונות רבים וביכולתו לקדם את תעשיות שונות, להוריד את מחירי השוק, ליצור תחרות ולעשות את כל זה במחיר אקולוגי נמוך. המפ משמש גם כמזון על ומהווה מרכיב חשוב בתפריט של אדם בריא, אך לצערנו כיום למרבית העולם, וגם לאזרחי מדינת ישראל אין גישה אליו.
