נייר המפ

במשך אלפי שנים היווה צמח ההמפ (Hemp), הקנאביס התעשייתי, חומר גלם מושלם לייצור סוגים שונים של נייר. המגנה כרטה, התנ”ך של גוטנברג, ציוריו של ואן גוך ועוד נכסי צאן ברזל רבים בוצעו על גבי נייר המופק מהמפ.

נייר המפ (קנבוס)

בשל קרבתו המשפחתית לצמח הקנאביס והדמוניזציה שנעשתה לו במהלך השנים, ההמפ אינו חוקי ברוב מדינות העולם, ובעקבות כך גם תעשיית נייר ההמפ אינה חוקית. בשנים האחרונות מספר מדינות העבירו חוקים המאפשרים לגדל אותו לצרכים תעשייתיים, והתקווה היא ששאר העולם ילך בדרכן.

המפ (קנבוס) הוא הצמח בעל השימושים הרבים ביותר הידוע לאנושות. לפי ההערכות, ניתן לייצר ממנו כמות כמעט דמיונית של כ-25,000 מוצרים שונים, ביניהם פריטי אופנה, אביזרים לבית, מוצרי מזון ואפילו תכשירים קוסמטיים. במשך שנים רבות הקנבוס היה חומר גלם מרכזי בתעשיות כמו: פלסטיק, טקסטיל, דלק ונייר, ושימש גורם חשוב בהתפתחות התעשייתית שעברה האנושות.

המפ הוא שם כולל למשפחת צמחי קנאביס, לרוב מזן סאטיבה, המכילים כמות מזערים של THC ואינם בעלי השפעה פסיכואקטיבית. בניגוד לצמח הקנאביס שמכיל 1%-20% THC, לפי הגדרת ממשלת ארצות הברית, קנבוס הוא צמח קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC, עם זאת הוא עשוי להכיל כמות מסויימת של CBD.

המפ משמש לרוב לצרכים תעשייתיים, ומגוון השימושים בו הוא כמעט אינסופי. סיבי צמח הקנבוס הם הסיבים הארוכים, הגמישים והחזקים ביותר, ממקור טבעי, המוכרים לאדם, ובשל כך המוצרים המופקים מן הצמח ידועים בעמידותם לאורך שנים. קיימים ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, כמו מערות ופריטי לבוש שהוכח שהשתמרו אלפי שנים אודות לסיבי ההמפ המרכיבים אותם.

נייר המפ – הזול, היעיל והירוק ביותר

אחד השימושים הפופולאריים להמפ במהלך הדורות היה ייצור נייר, ותרבויות רבות ושונות בחרו להפיק את הנייר שלהן מהמפ. עדויות ראשונות לשימוש בנייר המופק מסיבי המפ התגלו בסין, כמאה שנים לפני הספירה, במאות שלאחר מכן עבר הידע אודות גידול הצמח והפקת הנייר לעמים ותרבויות נוספות במזרח, ובין המאה ה-12 ועד למאה ה-19, מרבית הנייר שיוצר בעולם הופק מהמפ.

מסמכים היסטוריים ויצירות אומנות חשובות נכתבו, הודפסו וצויירו על גבי נייר העשוי סיבי קנבוס. בדפדוף מהיר בדפי ההיסטוריה תמצאו כי המגנה כרטה, כתב הזכויות שהעניק ג’ון, מלך אנגליה בעל כורחו בשנת 1215, התנ”ך של גוטנברג (1456), תצפיותיו ומסקנותיו המדעיות של גלילאו גליליי (1600) ואפילו יצירות האומנות של ואן גוך ורמברנדט, כולם הופיעו על נייר עשוי מקנבוס.

במאה ה-18 הקים בנג’מין פרנקלין את מפעל נייר ההמפ הראשון באמריקה, מה שאפשר להתיישבות החדשה להיפטר מהתלות במולדת הישנה אנגליה לאספקת נייר לעיתונות הקולוניאלית. הספרות והמאמרים הפטריוטיים של תומאס פיין, שקידמו את המהפכה בדרך לעצמאות של ההתיישבות באמריקה הצפונית הודפסו גם הם על נייר המפ. בשנת 1776 נוסחה על נייר קנבוס הכרזת ההעצמאות האמריקאית, ו-14 שנים לאחר מכן הודפסה על אותו הנייר גם החוקה.

להוצאת ההמפ מהחוק לא קדמו שיקולים רפואיים, מחקרים מדעיים או וועדות ממשלתיות שבאו להגן על האזרח מפני הסם המסוכן, אלא שיקולים כלכליים פרטיים. בתחילת המאה ה-20 הכוח הכלכלי בארצות הברית התרכז בידיהן של מספר קטן של חברות פלדה, נפט ותחמושת, אחת מן החברות הללו הייתה דופונט (Dupont), שהפכה במהלך השנים ליצרנית התחמושת העיקרית של המדינה. בין השאר פיתחה חברת דופונט מוצרים המבוססים על נפט, כמו: ניילון, צלופן ופלסטיק. האריג החדש ניילון עמד בתחרות מול מתחרה חזק ויציב- בד ההמפ.

בשנות ה-30 השקיע המוציא לאור וויליאם רנדולף הרסט (William Randolph Hearst) כספים רבים באלפי דונמים של חורשת עצים, שיועדה להפקת נייר. באותו הזמן, מול נייר העץ של הרסט עמד מתחרה מבוסס היטב, נייר ההמפ שהיה אז בשימוש נרחב. בשל האינטרס הכללי המשותף, הרסט שהיה בעלים של עיתון בעל תפוצה רחבה איחד כוחות עם חברת דופונט, ויחד השניים יצרו קמפיין גזעני נגד הקנאביס וההמפ, שנתמך על ידי תעמולה שסופקה על ידי הלובי של חברת דופונט בוושינגטון והעיתון שהיה בבעלות הרסט.

התעמולה שיצרו דופונט והרסט שיכנעה מיליוני אמריקאים, שמריחואנה היא סם שגורם לנשים לבנות לשכב עם מקסיקנים, ולגברים כושים להסתכל בעיניים של אישה לבנה. לאחר שאזרחי ארצות הברית שוכנעו כי המריחואנה היא סם מהגרים מסוכן שיש למגר מן החברה, נכנס לתמונה הארי ג’יי אנסלינגר (Harry J Anslinger), הראשון שמונה לתפקיד ראש הסוכנות האמריקאית לנרקוטיקה (שהפכה בהמשך ל-DEA).

באותן שנים, מה שהעסיק את אנסלינגר היה מיגור סמים קשים כמו אופייטים וקוקאין, אך כשזיהה את ההזדמנות לקדם את הקריירה האישית שלו ואת הסוכנות החדשה שהוא עומד בראשה, צירף את המריחואנה לקבוצה המסוכנת הזו ושינה את הדרך בה העולם מתמודד עם בעיית הסמים לנצח.

בשנת 1937 הוציאה ארצות הברית את הקנאביס וההמפ מן החוק, ובשנים שלאחר מכן הפיכת הצמחים ללא חוקיים פשטה לשאר מדינות העולם. בשל כך, מרבית המאה ה-20 עברה ללא כל פיתוחים משמעותיים בענף ההמפ, כשהמפסידים העיקריים מכך הם האזרח הקטן ואיכות הסביבה.

גידול המפ

בגידול המפ יתרונות סביבתיים וכלכליים רבים, והוא נחשב לגידול בעל דרישות מינימליות בלבד, הכוללות אור שמש ומעט מים. ניתן לגדלו כמעט בכל אקלים, והוא אינו דורש שימוש בחומרי דישון או כימיקלים רעילים להדברת מזיקים. שדות קנבוס אינם דורשים שטח עצום, שכן הם נזרעים בצפיפות וגובהים במהרה לגובה של 2-4 מטרים.

הפקת חומר הגלם מן הצמח נחשבת, גם כן, פשוטה, זולה ואקולוגית, שכן אין היא דורשת שימוש בכימיקלים רעילים ומזיקים או אנרגיה רבה. נייר מופק מפולימר צמחי הנקרא תאית (Cellulose), המשמש כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים רבים בטבע, ומהווה שליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ. בצמח ההמפ אחוז התאית הוא מהגבוהים בטבע ועל כן תהליך הפיכת ההמפ לנייר נחשב לתהליך קל וזול. סיבי הקנבוס מפיקים נייר באיכות גבוהה, שיכול להחזיק שנים רבות ללא כל מאמץ כיוון שמדובר בסיבים ארוכים, חזקים וגמישים במיוחד. התוצר הסופי אינו צהוב ואינו דורש הלבנה בחומרים יקרים ומזיקים.

תעשיית נייר העץ, לעומת זאת, היא תעשייה המותירה אחריה נזק סביבתי רב. בראש ובראשונה השפעתה הרבה על היעלמות היערות בעולם, עקב כריתת עצים מאסיבית. דונם אחד של שדה המפ יפיק כמות נייר המשתווה ל-4-10 דונם של עצים, כיוון שלעץ לוקח 20 שנה להגיע לבגרות, ואילו ההמפ מוכן לתעשייה כבר לאחר 4 חודשים.

אך זהו לא הנזק היחיד, בכדי להפוך את העץ לתוצר הסופי נייר נעשה שימוש בכמויות מים עצומות, אנרגיה רבה ושלל כימיקליים למטרות שונות. תעשיית הנייר משתמש ביותר טון מים לייצור טון מוצר מכל ענף אחר בעולם ומהווה צרכן האנרגיה החמישי בגודלו, בעקבות כך היא נחשבת כאחת התעשיות המזהמות ביותר כיום.

כיום, בעולם מיוצרים מעל 300 מיליון טונות נייר בשנה, כאשר צפון אמריקה היא היבשת המובילה בייצור נייר, עם כמעט שליש מנפח הייצור העולמי. מנגד המפ עדיין אינו חוקי ברוב מדינות העולם – כולל ישראל וארצות הברית, והמפסידים העיקריים הם כדור הארץ והאנשים הקטנים המאכלסים אותו. יש לשים סוף למדיניות הסמים המכלילה המפ, אשר חסר כל השפעה פסיכואקטיבית, באותה הקבוצה עם סמים קטלניים כמו קוקאין והירואין, ומחזקת עוד יותר את תעשיית נייר העץ ואת הנזקים הסביבתיים שהיא יוצרת.

החדשות הטובות, בשנים האחרונות הפך ההמפ לחוקי בקנדה ובמדינות מסויימות באירופה, וגם מדינות מסויימות בארה”ב עשו לאחרונה לגליזציה של המפ לצרכים תעשייתיים. נראה כי העולם הולך לכיוון תיקון של החוק המעוות, ולנו נשאר לחכות ולראות מה יוליד העתיד לבוא. עם זאת, גידול המפ עדיין אסור היום בישראל, ולכן אין מכירה של מוצרי המפ שמתבצעת בדומה למכירת מוצרי קנאביס רפואי דרך בתי מרקחת קנאביס ייעודיים.