מוצרי קנאביס רפואי בשוק המודרני כבר מזמן לא מכילים רק כמויות גדולות של THC אלא גם של חומרים פעילים אחרים כמו טרפנים, תמציות פלבנואידים וגם קנאבינואידים אחרים, אך אחד החומרים “הנדירים” יותר שבכל זאת קשה למצוא היום במוצרי קנאביס רפואי, אפילו בקרב מוצרים עתירי CBD המכילים כמות גדולה במיוחד של קנאבינואידים כמו CBD, CBG ו-CBN, הוא החומצה הקנאבינואידית CBDA. חומצה זו היא למעשה “קנאבינואיד האב” ממנו נוצר ה-CBD בתהליכים טבעיים בצמח במהלך צמיחתו ופריחתו, כאשר תהליכים אלו הם הסיבה לכך שחומצת CBDA (באנגלית Cannabidiolic Acid) לא קיימת כמעט במוצרי קנאביס רפואי בתצורה בה הם כבר מוכנים ומיועדים לצריכה.
חומצה קנאבינואידית CBDA מיוצרת לראשונה בצמח הקנאביס בשלב מוקדם יחסית בתהליך הצמיחה שלו, בערך באמצע מחזור בצמיחה בשלב בו ענפי הצמח המרכזיים מתחילים לפתח פיצולי ענפים מרובים, במקום שבו בעתיד יתחילו לגדול הפרחים עתירי ה-CBD שלהם, כאשר עיקר תהליך הייצור שלה מתרכז בשלב הפריחה של הצמח, בשלב בו נוצרים מרבית הקנאבינואידים הטבעיים בצמח. החומצה הקנאבינואידית הזו, כמו גם שתי חומצות דומות אחרות הנקראות THCA (שם מלא באנגלית Tetrahydrocannabinolic Acid) ו-CBCA (שם מלא באנגלית Cannabichromenic Acid), מופקת בתהליך טבעי מחומצה קנאבינואידית “ראשונית” בשם CBGA (שם מלא באנגלית Cannabigerolic Acid) ממנה מופקים בתהליכים ביו-כימיים שונים כמעט כל הקנאבינואידים המוכרים לאדם.
הסיבות השונות בגינן מעוניינים מטופלי קנאביס רפואי לצרוך מלכתחילה CBDA הן סיבות שקשה לקרוא להן “מבוססות”, שכן עד היום לא נערך מספיק מחקר מדויק שיוכל לבחון ולדעת להעריך כראוי את היתרונות או החסרונות הפוטנציאליים של צריכת CBDA, אך במסגרת מחקרים מוגבלים שכן בחנו עד היום את סגולותיו הביו-כימיות של CBDA במודלי מעבדה ומודלים תאיים שונים נמצא כי לחומצה קנאבינואידית זו ישנן סגולות אנטי-פסיכוטיות, אנטי-ויראליות, אנטי-בקטריאליות ואפילו אנטי-פטרייתיות מהותיות. משמעות התוצאות הללו היא שחומצת CBDA עשויה לשמש כבסיס להמשך מחקר ופיתוח בתחום הטיפול הרפואי במוצרי קנאביס במחלות זיהומיות וגורמים מיקרוביאלים, בדומה לחומרים רבים אחרים המופקים מצמח הקנאביס, כמו גם בתחום הטיפול באפילפסיה בו נרשמו עד היום כמה “פטנטים” (רישומי פרוטוקולי טיפול של חברת GWP) הנוגעים לטיפול בעזרת תמציות CBDA באפילפסיה עמידה לתרופות. למעשה, במקרה של טיפול רפואי ב-CBDA, הבעיה היא לא בחוסר בסגולות, אלא בדרך אליהן, שכן מי שיהיה מעוניין לנסות לבחון בעצמו את ההשפעה החיובית של צריכת CBDA, כנראה יתקשה יחסית למצוא איך לעשות זאת.
מיץ קנאביס טרי – למה זאת הדרך היחידה לצרוך CBDA?
השלב היחיד בחיי הצמח בו יהיה ניתן “לקצור” (Harvest) ולהפיק ממנו תמצית מרוכזת של CBDA או של כל אחת מהחומצות הקנאבינואידיות האחרות, היא לעשות שימוש בצמחי קנאביס חיים הנמצאים בשיא תהליך הפריחה שלהם ועדיין לא עברו תהליך של קציר או אפילו ייבוש ראשוני של מצע הגידול. שלא כמו מוצרי קנאביס אחרים המיועדים לצריכה בעישון, אידוי או מיצוי לתצורת שמן (בסיס כוהל) או “דאב” (בסיס גז אורגני) הפרחים מהם ניתן להפיק כמות סבירה של CBDA חייבים להיות בשיא טריותם ופריחתם, קצת לפני אמצע מחזור הפריחה המלא, בשלב בו ייצור ה-CBDA בהם נמצא בשיאו, וכדי לעשות בהם שימוש אפקטיבי במהלכו יהיה אפשר לצרוך את ה-CBDA לגוף יש לגרוס ולטחון את הפרחים לתצורה של מיץ קנאביס טרי.
הסיבה בגינה מיץ קנאביס טרי הוא הדרך היחידה לצרוך CBDA, טמונה בעובדה שחומצה זו מתפרקת לכדי CBD, CBC וכמה תוצרי משנה אחרים לא רק תהליך ביו-כימי טבעי שקורה בצמח בתהליך הפריחה שלו, אלא גם בחשיפה לחימום ממושך, אפילו בטמפרטורה נמוכה יחסית. התהליך בו מתפרקת החומצה הקנאבינואידית לכדי הקנאבינואידים הפעילים שכל מטופל מכיר כמו THC ו-CBD נקרא “דקרבוקסילציה” (מלשון התפרקות שרשרת מולקולרית פחמימנית) ואחד הזרזים היעילים ביותר שגורמים לקיומו הוא חום, ולכן פרחי קנאביס המיועדים לייצור של מיץ קנאביס טרי צריכים להיות פרחים שלא עברו עיבוד ראשוני, דקרבוקסילציה ייעודית או אפילו נחשפו למקור חום כמו אור שמש לאחר הקציר שלהם.
אור שמש, אולי יותר מכל, הוא הגורם שהופך את הצריכה של CBDA לכמעט בלתי אפשרית בשום תנאי החורג ולו במקצת מהכנה מפוקחת ומבוקרת של מיץ קנאביס טרי בסביבת עיבוד אידיאלית ורק מחומר גלם (פרחים) שנשמר ועובד כראוי בצורה המושלמת כדי לשמר אותו מגורמים מזיקים חיצוניים. בכל סביבה אחרת, החשיפה לאור השמש או התיישנות קלה של הפרחים מספיקה בדרך כלל כדי לזרז את קיום התהליכים הטבעיים בהם מתפרקת חומצת ה-CBDA ל-CBD, אשר “הורסים” את האפשרות לצרוך מהם CBDA בצורה אפקטיבית. בשל כל הסיבות הללו, הדרך היחידה להשיג הלכה למעשה מוצרי קנאביס רפואי המכילים CBDA היא לפנות למעבדות המתמחות בייצור שלהם בסביבה סטרילית ייעודית, אשר עושות זאת בדרך כלל בתצורה של שמן קנאביס בלבד.
