תזונה נכונה היא אחד היסודות העיקריים של אורח חיים בריא, מה שנכון לא רק בקרב בני אדם אלא גם בקרב בעלי חיים וצמחים, בייחוד כאשר צמחים גדלים במערכת סגורה ומפוקחת בתנאים מבוקרים שנוצרו על ידי התערבות אנושית ולא על ידי הטבע. לכן, גידול קנאביס ביתי, בכל מערכת או סביבת גידול הידרופוני ייעודית ואפילו במערכות ייחודיות המבוססות על גידול אקווה-פוני (מערכת סימביוטית לגידול צמחים ויצורים חיים כמו דגים) חייב להתבצע על ידי שמירה על יסודות דישון אופטימלי במטרה להגיע לתוצאה הטובה ביותר שאפשר להוציא משטח הגידול או מכמות הצמחים שגדלים בו.
המטרה העיקרית של דישון חיצוני, המוסף למצע הגידול ההידרופוני בו גדלים הצמחים, היא להעשיר את הסביבה בה מתפתחים שורשי הצמחים באלמנטים מינרליים הכוללים בין היתר נתרן, ברזל, אשלגן, סידן, זרחן ומינרלים נוספים אותם צמחים יכולים לספוח רק דרך מצע הגידול שלהם, אשר אינם קיימים בשום מצע גידול הידרופוני ללא התערבות של המגדל. הלכה למעשה, ללא חומרי התזונה הללו, צמחים בכלל וצמחי קנאביס בפרט (כיוון שאמור לצאת מהם יבול “פרקטי” המיועד לשימוש מסוים) לא יכולים בשום מצב להניב כמות גדולה של יבול איכותי, מה שהופך נושא זה למעין נושא “חובה” בהשכלתו של כל מגדל מתחיל.
דישון הידרופוני של צמחי קנאביס – היסודות שחובה להכיר לפני שמתחילים
הדברים הראשונים שחשוב לדעת על דישון הידרופוני ייעודי לגידול של צמחי קנאביס כוללים את העובדה שחומרי התזונה שניתנים לצמח צריכים להיות תואמים לצרכים ספציפיים שיש לו בכל שלב במהלך תהליך ההתפתחות ומחזור החיים שלו, כמו גם את העובדה שקצת יותר מדי דישון עודף יכול להיות בעל השלכות הרסניות ואפילו להביא לכדי התפתחות בעיות צמיחה ומוות בטרם עת של הצמחים, בצורה שתהרוס את היבול כולו. לכן, קודם כל מגדל מתחיל חייב להכיר את יסודות התזונה העיקריים שנדרשים במהלך כל שלב בגידול הצמח ואת ההגבלות השונות שקיימות עבור כל אחד מהם, מה שמתחיל ביסודות שאפשר ליישם כבר במהלך מחזור הגידול הראשון בעזרת שמירה על כמה טיפים בסיסיים:
הכירו את “השילוש הקדוש” של NPK – נתרן, זרחן ואשלגן
שלושת החומרים שללא ספק הנם החשובים ביותר לתזונת צמחי קנאביס הם חנקן (N), זרחן (P) ואשלגן (K) אשר מזוהים על ידי מגדלים מנוסים בהתאם לאותיות המייצגות שלהם בטבלה הכימית המחזורית אשר יוצרות ביחד את “השילוש” של NPK. שלושת אלו הם ה-חומרים שבלעדיהם קנאביס, ובכלל מרבית הצמחים בטבע, לא יוכלו להתפתח בצורה תקינה, ומנגד, העשרה של מצע הגידול בשלושתם בלבד, תספיק בעצמה כדי להניב תוצאות ברורות מבחינת ההשפעה על כמות ואיכות היבול.
התפקיד העיקרי של חנקן הוא ייצור של כלורופילים בצמח המסייעים לביצוע פוטוסינתזה משופרת, זרחן משמש לחיזוק ההתפתחות של שורשי הצמח ואחראי גם על עידוד הפריחה, בעוד אשלגן מזרז תהליכי סינתזה של חלבונים ופחמימות ומסייע לתעבורה וניצול תקינים של חומרי תזונה אחרים בצמח. לשילוש הזה מצטרפים היסודות סידן (Ca) ומגנזיום (Mg) המשפיעים בדומה לאשלגן על יכולתם של צמחים לספוח ולעבד חומרי דשן ויסודות תזונה אחרים אחרים ונמכרים לרוב בתצורה של ג’ל מגנזיום-קלציום, בכדי ליצור את “החבילה הבסיסית” של חומרי תזונה שכל מגדל צריך ללמוד להשתמש קודם כל רק בהם.
החלק שמביא את “התוצאות” – תוספי פריחה עתירי אשלגן וזרחן
השלב החשוב ביותר בו דישון אופטימלי מביא את התוצאות הברורות ביותר במחזור החיים של צמח הקנאביס הוא שלב בפריחה, אשר בו מרבית חומרי התזונה הנדרשים לצמח הם אשלגן וזרחן, זאת לאחר שבשלב הצמיחה עשה הצמח שימוש בעיקר בנתרן בשביל לבצע את מרבית הצמיחה “הירוקה” שלו מבחינת גזע מרכזי, גבעולים וענפים. בשלב הפריחה שמגיע לאחר מכן, השפעתו של הדישון היא קריטית ביותר באספקט של השפעתה על התוצאה הסופית שהצמח יניב, ולכן חומרי דישון נמכרים מראש בצורה הפרידה בין תוספי צמיחה לתוספי פריחה.
שלב הפריחה של הצמח מתחיל באופן רשמי כבר כאשר הוא מראה סימני פריחה ראשונים ומועבר למחזור אור של 12-12 (מספר זהה של שעות אור וחושך ביממה) ולכן כבר בעת ביצוע “העברת השעון” של הצמחים, המגדל צריך לעבור לדישון מכוון פריחה בלבד, בו ריכוז הנתרן צריך לרדת בצורה מהותית משום שהוא לא מהווה עוד אלמנט תזונה עיקרי, ומנגד ריכוז האשלגן והזרחן צריכים לעלות משמעותית במטרה לזרז את תחילת הפריחה ולהאריך את משכה, בצורה שתאפשר לפרחים להתפתח בצורה האידיאלית.
לא לשכוח לעולם – “שטיפה” היא החלק החשוב ביותר בדישון
חומרי תזונה הם אמנם אלמנט חיוני עבור קיום מחזור החיים התקין של הצמח, אבל במקרים של צמחים מהם מופק יבול המיועד לצריכה כמו במקרה של קנאביס, חומרי הדישון הופכים בסוף הפריחה למעמסה בטיחותית שחובה להיפטר ממנה. הדרך לעשות זאת נקראת “שטיפה”, אשר במהלכה מושקים הצמחים במשך תקופת זמן ארוכה יחסית במים נקיים מהחומרי דשן או תזונה כלשהם, במטרה לנקות את מצע הגידול ובהמשך גם את פרחי הצמחים משאריות של חומרי דשן עודפים.
הזמן האידיאלי לבצע שטיפה יכול להשתנות מעט בהתאם לסוג מערכת הגידול או לאופי “תפריט” ומשטר התזונה שנוקט בו המגדל, אך ככלל מדובר בנקודת זמן שצריכה להיות קצת לפני תום תקופת הפריחה וכמובן לפני שצמח מגיע למוכנות מלאה לקציר. בנקודת הזמן הזו יש לבצע שטיפה של מצע הגידול (במערכת הידרופונית מתבצעת שטיפה במים בדרגת חומציות 6.0 pH בלבד) במים נקיים שלא קיימים בהם שום חומרי דישון, זאת כדי לסייע לצמחים לשטוף החוצה חומרי דישון עודפים שאף מטופל לא רוצה בפרחים שלו. בהתאם להמלצות של אגרונומיים וחוקרי קנאביס רפואי, נקודת זמן טוב לביצוע השטיפה היא לפחות 7 ימים לפני מועד הקציר, כאשר חלק מהמגדלים אף מגדילים לעשות ומבצעים שתי שטיפות במהלך מחזור הגידול, בהן הראשונה מתבצעת במעבר של הצמחים בין תקופת הצמיחה לתקופת הפריחה.
