למה קנאביס רפואי עובר הקרנה?

קנאביס רפואי המיוצר בישראל או מיובא לישראל – בהתאם לתקנים (תקן IMC-GAP, תקן IMC-GMP ונהלים לייבוא מוצרי קנאביס רפואי מחו"ל) של משרד הבריאות – עובר תהליך שלא כל מטופל מודע אליו: הקרנה רדיואקטיבית במכון גרעיני שנועדה להשמיד בקטריות, חומרים ומזיקים שונים שעלולים להיות בקנאביס לפני האריזה שלו או עלולים להתפתח בתוך אריזה של מוצרי קנאביס רפואי, במידה והם לא נארזו או נאטמו כראוי.

תהליך של הקרנה שעובר קנאביס רפואי הוא תהליך של הקרנה באמצעות קרני גמא – המזון נחשף לקרינה מייננת המספיקה כדי להרוג בקטריות, טפילים, חרקים ועובש. תהליך זה מתבצע לרוב על ידי חברת שור-ואן הממוקמת במתחם המרכז הגרעיני שורק, אשר אחראית על הקרנה רדיואקטיבית של תוצרת חקלאית המיועדת לצריכה למאכל אדם, ובמקרה של קנאביס רפואי אחראית על הבאת התוצרת למצב של עמידה בדרישות של משרד הבריאות לגבי ניקיון מיקרוביאלי והדברות של מוצרי קנאביס רפואי.

קנאביס רפואי שעבר הקרנה רדיואקטיבית אמור להיות שונה מקנאביס שאינו עבר הקרנה רדיואקטיבית במספר מאפייני מפתח, ביניהם ניקיון והימנעות מקיום חומרים מזיקים, חומרי הדברה וחומרים דומים נוספים שעלולים להזיק לבריאות הצרכן. במקרה של קנאביס רפואי המיוצר או מיובא לישראל, מדובר בהבדל שמהותו עמידה או אי עמידה בתקני האיכות השונים של משרד הבריאות הנוגעים לכמות החומרים המזהמים וחומרי ההדברה שעשויים להיות במוצר הסופי לאחר אריזתו, כלומר שמוצר קנאביס רפואי שאינו עובר הקרנה רדיואקטיבית לרוב יהיה מוצר שאינו ראוי למכירה לפי התקנים של משרד הבריאות.

לצד היתרונות של הקרנה רדיואקטיבית של קנאביס לתהליך יש גם חסרונות יחסיים, בעיקר בתחום של הרס טרפנים (חומרי טעם וריח) אשר קיימים בפרחי קנאביס ובשמן קנאביס בריכוז גבוה הרבה יותר לפני הקרנה רדיואקטיבית מאשר אחריה. בעת הקרנה רדיואקטיבית, נמצא כי אחוז הטרפנים במוצרי קנאביס עלול לרדת בשיעור של עד כדי 30% בזנים מסוימים, עם שיעור ירידה ממוצע של כ-10% לפחות.

התקן הישראלי לקנאביס רפואי (IMC-GAP) בו מצוינים הקריטריונים לגבי נושא ההקרנות, נוקשה ומחמיר הרבה יותר מתקנים מקבילים בחו"ל, בעיקר מתקנים אירופים. החוק מתיר מכירה של תפרחות קנאביס רפואי בהן נמצאה ספירת חיידקים כללית הנמוכה מ-20,000 CFU/g זאת לצד ספירת בקטריות מסוג Bile-Tolerant Gram-negative שעומדת על אפס מוחלט. בכדי לעמוד בתקן זה, קנאביס רפואי בישראל עובר לרוב הקרנה רדיואקטיבית לפני אריזתו הסופית.

קנאביס רפואי עובר הקרנה – האם זה בטוח?

מחקרים מדעיים שנעשו בשנים האחרונות בחנו את הבטיחות של הקרנות מזון ותוצרת חקלאית המיועדת לצריכה על ידי בני אדם, ונכון להיום לא נצפו או תועדו עדויות לסכנה כלשהי שעלולה להתקיים, לאוכל או לצרכן, בעקבות ההקרנות, כל עוד מדובר בקרינת גמא בלבד. מסיבה זו, הקרנת מזון מותרת היום בחוק בכ-60 מדינות וביניהן גם בישראל, כולל ישראל, בשוק בו מאות אלפי טונות של מזון עוברות הקרנה מדי שנה מסביב לעולם.

במחקרים שטוענים כי הקרנה של תוצרת חקלאית ואפילו של צמחי מרפא שאינם מיועדים לצריכה באכילה, מצוין כי מדובר בקרינה מיינת שאינה קרינת גמא אלא קרינת בטא או קרינה מסוג אחר שמזיק לצמחים ולא רק לבעלי חיים, אשר עלול להיספג בגוף הצרכן לאחר הצריכה ולגרום למגוון בעיות רפואיות.

המחקרים בנושא הקרנה של מזון הם מבוססים יחסית אך בתחום הקנאביס הרפואי לא נערכו די מחקרים עד היום כדי לקבוע בוודאות שמדובר בגורם מסכן, אך גם לא נצברה ולו ראיה אחת לכך שעלול לעלות ממנו סיכון כלשהו לבריאות הצרכים. לכן, במדינות הלגליזציה בארה"ב ובשוק הקנאביס החוקי בקנדה, ישנן חברות רבות העושות שימוש בשירותים של חברה המקרינה תוצרת חקלאית וצמחי מרפא.