היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר)

היחידה לקנאביס רפואי (היק”ר) – משרד הבריאות

היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר – נקראת בכתיב חסר ‘היחידה לקנביס רפואי’) במשרד הבריאות היא היחידה האחראית על כל ניהול פעילותו של שוק הקנאביס הרפאוי בישראל. יחידת הקנאביס הרפואי היא האחראית על ניסוח, פרסום ואישור תיקון בכל נהלי העבודה בתחום הקנאביס הרפואי, ובה מתבצעת כל פעילות חיונית שקשורה לענף, כמו למשל דיונים של וועדת ההתוויות הקובעת את מסגרת הטיפול הרפואי המאושרת לשימוש בקנאביס בישראל.

בשל הגדרתו של צמח הקנאביס, ממנו מופקים מוצרי קנאביס רפואי, בתור סם מסוכן ואסור לשימוש תחת איסור פלילי, קנאביס רפואי אינו מוגדר בישראל בתור “תרופה”, זאת כיוון שלפי הגדרת משרד הבריאות ” יעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו”. יחד עם זאת, משרד הבריאות מכיר בכך שקיימות עדויות לכך שקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממחלות ומצבים רפואיים מסוימים על ידי שיכוך הסימפטומים השליליים שמאפיינים מחלות ומצבים אלו, ולכן יש לאפשר את השימוש בו למטרות רפואיות, תוך פיקוח ובקרה במסגרת קפדנית שתמנע זליגה שלו לשימוש שלא למטרות רפואיות.

במטרה לקיים מסגרת שכזו ולפי ‘החלטת ממשלה 3609’, נקבע כי משרד הבריאות ייסד “סוכנות ממשלתית” שתהיה אחראית על כל הפעילות בענף הקנאביס הרפואי, בהתאם לכל התקנות הממשלתיות הקיימות הנוגעות להתנהלות גופים רפואיים ממשלתיים. ‘החלטת ממשלה 1050’ שפורסמה לאחר מכן קבעה את העקרונות לבחינת ההתוויות הרפואיות המאושרות לשימוש בקנאביס, לייעול הליכי הניפוק של מוצרי קנאביס רפואי, למינוי “מנהלים” והנגשת השירות למטופלים דרך רופאים מומחים רלוונטיים. בהתאם להחלטות ממשלה אלה, הוקמה היק”ר בתור היחידה הממונה על פיקוח והסדרת תחום הקנאביס לשימוש רפואי ולמחקר בישראל, ובכך היא המוסמך היחיד במשרד הבריאות שרשאי להנפיק למטופלים רישיונות שימוש בקנאביס למטרות רפואיות.

עקרונות הפעילות של יחידת הקנאביס הרפואי

יחידת הקנאביס הרפואי, כך על פיה המידע המפורסם באתר היחידה של משרד הבריאות, פועלת על פי העקרונות הבאים:

קנאביס הוא מוצר שיש להתייחס אליו ככל האפשר כאל כל מוצר רפואי אחר המחייב בפיקוח ובהסדרה לצורך הבטחת בריאות הציבור ושלומו, בנוסף להתחשבות באופיו המיוחד של מוצר המופק מצמח ולא מיוצר במעבדה או במפעל.
מכיוון שקנאביס מסווג כסם מסוכן, כל הסדר הנוגע לשימוש רפואי בו בצורה חוקית במדינת ישראל צריך להיות קרוב, ככל האפשר, להסדרים הנוגעים לשימוש בתרופות נרקוטיות בעלות השפעה משמעותית.
משרד הבריאות אחראי ומחויב בכל הנוגע לאספקת קנאביס רפואי למטופלים בצורה שאינה שונה, מוגברת או פחותה, ממחויבותו ביחס לכל מוצר רפואי אחר שאינו חיוני בחירום או שאינו נכללו בסל הבריאות.
פעילות היק”ר כולה תכוון לפי רצונו של משרד הבריאות להסיר חסמים בכל הנוגע לאספקת הסם למטופלים היכולים להפיק ממנו תועלת רפואית.
המדינה אחראית ומחויבת לשמירה על שלום הציבור ובריאותו ואמונה על מניעת שימוש לרעה ועבריינות הקשורים לסמים מסוכנים ובכלל זה הקנאביס, כאשר נעשה בו שימוש לא למטרות רפואיות.
הפיקוח והאכיפה על שוק הקנאביס ברמה המדינית היא על הממשלה ורשויות המדינה, וצריכה להתבצע על ידי הגורמים הממשלתיים השונים (בריאות, משטרה, מכס, חקלאות) כאשר הדבר נדרש, כאשר חובה לבצע כל פעולה שיש לבצע לשם שמירה על שלום הציבור ובריאותו ולשם מניעת שימוש לרעה ועבריינות הקשורים לסם.

ועדות הפועלות ביחידה לקנאביס רפואי

ועדת התוויות – ועדה אחראית על הרחבת / צמצום מניפת ההתוויות, המלצות קליניות, בחינת כללי אתיקה וכללים פרמקו-לגאליים. כל דיון לאישור חריג שאינו לפי רשימת ההתוויות (‘נוהל 106’) עובר דרך וועדת התוויות, אלא אם כן מדובר באישור חירום.
ועדת היגוי בין-משרדית – ועדה אחראית על מעקב ותיאום בין-משרדי ומהווה דירקטוריון (מועצת מנהלים) להמלצה על אסטרטגיות הפעולה בתחום הקנאביס הרפואי. הוועדה כוללת נציגים ממשרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משרד החקלאות, משטרת ישראל, רשות המיסים – מכס והרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול.
ועדת מחקר ופיתוח (מו”פ) – ועדה הכוללת נציגי רגולציה, מדע ורפואה. תפקידה, בין היתר, הוא בחינת בקשות מחקר והמלצה על סטנדרטים מקצועיים לקידום תחומי המחקר והפיתוח בקנאביס רפואי בישראל.
ועדת ערר / חריגים בחירום – ועדה אחראית על אישור טיפול דחוף וטיפולי חמלה בקנאביס, וכן על ערעורים על החלטות ועדת התוויות.
ועדת אבטחה – ועדה האחראית על חקיקת תקני אבטחה לגידול, למגדלים / עובדים, שינוע, ייצור, אספקה, רישוי ושאר החוליות הפועלות בשרשרת האספקה של קנאביס רפואי בישראל.
ועדת בקרת איכות – נושאי איכות ואמות מידה נאותות הנדרשים ב”שרשרת האספקה לקנאביס לשימוש רפואי ולמחקר”.