קנאביס רפואי היה נמכר בעבר בישראל לפי חלוקה למספר זני קנאביס שונים, המגיעים משושלת גנטית מסוימת ולכן הנם בעלי פרופיל קנבינואידי ייחודי. כיום קנאביס רפואי נמכר לפי קטלוג המבוסס על ריכוז החומרים הפעילים שקיימים בו, ללא שיוך המוצר אל זן קנאביס ספציפי ממנו הוא הופק.
מוצרי קנאביס רפואי המופקים מצמח הקנאביס ונמכרים למטופלים בעלי רישיון בישראל דרך בתי מרקחת או שירותי משלוחי קנאביס עד הבית, נקראים בשם הכולל 'מוצרי קנאביס רפואי'. מוצרים אלו כוללים תפרחות ושמנים מסוגים שונים, המקוטלגים ונבדלים זה מזה בריכוז החומרים הפעילים (THC ו-CBD) הקיימים בהם.
חלוקה זו המבוססת על ריכוז החומרים הפעילים בלבד לא הייתה קיימת תמיד, ולפניה הייתה שיטה קודמת שהיוותה את הבסיס למנגנון הפעילות של שוק הקנאביס הרפואי כולו: חלוקה לפי זני קנאביס – כלומר לפי פרופיל קנבינואידי שלם (שאינו מפורט במלואו לצרכן) התואם לפרחי קנאביס שגדלו על צמח משושלת גנטית מסוימת ועקבית. חלוקה לפי זני קנאביס אינה קיימת עוד בייצור מוצרים הנמכרים למטופלי קנאביס רפואי, וכיום מוצרים אלו לא נושאים תווית המציינת את שם הזן או המקור הגנטי ממנו הם הופקו.
זני קנאביס הם לא מוצרי קנאביס – ההבדלים
'זני קנאביס' ו-'מוצרי קנאביס' הם שני שמות גנריים המתארים מוצרי קנאביס רפואי. בעבר, אותם המוצרים לא היו מקוטלגים לפי ריכוז החומרים הפעילים הקיים בהם (צוין בהערכה בלבד) אלא לפי זן הקנאביס ממנו הם הופקו, כך ששם הזן היווה את שם המוצר, במידה ומדובר בשקית של תפרחת. במקרה של שמנים ותמציות, חלק מחברות הקנאביס ציינו את שם הזן ממנו הופק המיצוי אך חלק ציינו רק את סוג החומר הפעיל העיקרי שקיים במיצוי – THC או CBD – בדומה לתצורת הקטלוג המקובלת היום.
הקריטריונים של משרד הבריאות מסווגים מוצרי קנאביס ומבקרים על תהליך הייצור והאחסנה שלהם עד רמת המוצר המוגמר, אך הבקרה שנעשית תחתם מתייחסת בעיקר לריכוז החומרים הפעילים, וכן לקריטריונים אחרים כמו היעדר שאריות חומרי הדברה ועובש. קריטריונים אלה לא מתייחסים לנושא של זני קנאביס מהם מופק מוצר מסוים, ולכן נושא זה איבד מהרלוונטיות שלו.
לאחר שתצורה זו השתנתה על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, השם הגנרי 'זני קנאביס' אינו שמיש עוד, כיוון שאין עוד ייחוס גנטי המצוין על גבי מוצרים הנמכרים למטופלים. מוצרי קנאביס רפואי שעומדים בתקן מבחינת תנאי ייצור/גידול (תקני GMP/GAP בהתאמה) יאושרו לשיווק ומכירה דרך בתי מרקחת או שירותי שילוח, גם אם הופקו ממספר צמחי קנאביס וגם אם אין לדעת האם אותם צמחים הגיעו מאותו מקור גנטי. לרוב, הפקה של מוצרים בדרך זו נעשית בשילוב מספר צמחים מאותה אצווה (קבוצת פריטים המקבלים תנאים זהים וטיפול זהה) אך אין כל מחקר אגרונומי שמוכיח כי צמחי קנאביס שונים מאותה האצווה יהיו זהים או אפילו דומים מבחינת פרופיל קנבינואידי.
לפיכך, השם הגנרי היחיד שנמצא כיום בשימוש הוא 'מוצרי קנאביס', שם המגיע בצימוד לסוג הקטגוריה אליה משויך המוצר – לדוגמה T15C3 עם 15% של THC ו-3% של CBD – שם החברה המייצרת את המוצר וסוג המוצר – תפרחת (שלמה או גרוסה או בתוצרת "גליליות" מוכנה לעישון) או מיצוי. מוצר קנאביס יכול להיות תפרחת שלמה מקטגוריית T15C3 או מיצוי קנאביס מקטגוריית T20C4, של אחת מחברות הקנאביס היצרניות, ובמקרה של מיצוי יהיה לו גם שם מותג אשר תחתיו הוא נמכר בבתי המרקחת, אך לא יהיה למוצר זה שיוך לזן קנאביס מסוים ממנו הוא הופק.
