כולם מכירים את החומרים הפעילים בקנאביס הנקראים קנאבינואידים (Cannabinoids) שהם הגורמים המכתיבים את מרבית השפעתו הפסיכואקטיבית והרפואית של הצמח על גוף האדם, אך ישנה קבוצה נוספת של חומרים הנקראים טרפנים, שגם להם יש משקל בקביעת ההשפעה. כמות וסוג הטרפנים הקיימים בצמח קנאביס מרכיבים יחד את הפרופיל הטרפנואידי שלו, הקובע בין היתר את טעמו וריחו של הקנאביס וכמו כן מאפיינים מסוימים של השפעתו הרפואית.
טרפונואידים הם חומרים אורגניים שבמצבם הטבעי והיציב (המצב בו הם נמצאים לרוב בתוך צמחי קנאביס) נקראים טרפנים, ולכן זהו הביטוי המקובל שמתאר אותם. טרפנים הם החומרים האחראיים על הריח, הטעם ומספר תכונות נוספות של צמחים בטבע, לא רק של צמח הקנאביס, והם מורכבים ממולקולות אורגניות המכילות שרשראות או טבעות של אטומי מימן ופחמן בלבד.
בחלק גדול ממשפחות הצמחים בטבע, בעיקר בצמחים נמוכים (שיחים) כמו צמח הקנאביס, קיימים סוגים רבים של טרפנים דומיננטיים שמוכרים בתור חומרים בעלי השפעה רפואית, אך כזו שמשמעותה מוטלת בספק מתוך חוסר במחקרים ממוקדים ומדויקים שבחנו אותה בקרב נבדקים אנושיים.
טרפנים הם החומרים הפעילים המשניים בעלי החשיבות הגבוהה יותר בעיצוב השפעת הקנאביס על גוף האדם לעומת חומרים משניים אחרים שקיימים בקנאביס, כמו למשל פלבונואידים (מולקולות צבע אורגניות), ולכן עולם המדע והמחקר הרפואי מתמקדים בעיקר בהם כמחקר משלים לתכונותיהם של הקנאבינואידים.
חשוב לציין שלמרות חשיבותם של הטרפנים, הם לא חומרים אשר מתבצעת מדידה מדויקת שלהם עבור סיווג מוצרי קנאביס רפואי המותרים לשיווק ונמכרים דרך בתי מרקחת לקנאביס רפואי או דרך שירותים של משלוחי קנאביס רפואי עד הבית. ככל, הסימון על מוצרי קנאביס רפואי בישראל נוגע להימצאות THC, CBD ו-CBN בלבד.
טרפנים משמשים בין לבישול – למידע נוסף >>
סוגי טרפנים בקנאביס והשפעתם על גוף האדם
כל סוגי הטרפנים השונים מורכבים מיחידה אורגנית בסיסית הנקראת איזופרן (isoprene – C5H8) ולכן הם דומים זה לזה מאד מבחינת מבנה, ונבדלים רק במספר הכפולות בהן חוזרת יחידה זו במולקולה של הטרפן כולו, וכן בתכונות (טעם, ריח והשפעה מערכתית) הנגזרות מהבדל זה.
על פי בסיס זה, מתחלקים הטרפנים הקיימים בצמח הקנאביס לשתי משפחות עיקריות:
משפחה א’ – מונוטרפנים (Monoterpenes)
מונוטרפנים הם טרפנים המורכבים משתי יחידות של איזופרן (C10H16). מרבית הטרפנים בצמח הקנאביס הם מונוטרפנים, כולל הטרפנים הבאים:
- די-לימונן (D-limonene) – טרפן ריח דומיננטי הקיים בעיקר בפירות הדר, שהנו בעל ריח וטעם חמצמצים והשפעה מעוררת שמייעלת את תהליך חילוף החומרים הטבעי בגוף.
ההשפעות העיקריות של די-לימונן הן עוררות מצב רוח מרומם ודיכוי תיאבון ברמה בינונית, הנובעים בעלייה ברמות ייצור הסרוטונין. כמו כן יש לחומר זה תכונות אנטי-פטריתיות ואנטי-בקטריאליות וייתכן כי גם אנטי-סרטניות, אך כל אלו מבוססות על מחקרים בודדים ללא ניסיון בקרב נבדקים אנושיים.
- מירסן (Myrcene) – טרפן הקיים בעיקר בעצים, בעל ניחוח אדמתי, טעם חלש והשפעה משככת ומרגיעה. הצורה המוכרת והנפוצה ביותר בה מופיע טרפן זה בטבע היא β-myrcene שקיימת בקנאביס וגם בשמני אקליפטוס וכשות.
למירסן יש תכונות אנטי דלקתיות והוא ידוע כחומר מעורר השפעה מרגיעה ומעייפת, אחד החומרים העיקריים שמבדילים בין זני אינדיקה וסאטיבה. ההשפעות העיקריות שלו על גוף האדם הן שיכוך כאבים והפגת מתח בשרירים, וכמו כן הוא ידוע בתור חומר בעל סגולה להורדת מחסום הדם-מוח שמשפרת קליטה של קנבינואידים וחומרים אחרים ממחזור הדם אל המוח. - לינלול (Linalool) – טרפן הקיים בצמחים בעלי ארומה חזקה כמו לבנדר, שהנו בעל טעם וריח מרירים וניחוח פרחים חזק. טרפן זה ידוע בתור חומר דוחה חרקים טבעי המשמש לעיתים גם להדברה אורגנית.
ההשפעות העיקריות של לינלול על גוף האדם הן שיכוך השפעה פסיכואקטיבית (דומה להשפעת CBD) והרגעת תסמיני חרדה, שיפור וחיזוק איכות השינה, שיפור פעילותה השוטפת של מערכת החיסון וסיוע במניעה ושיקום של נזקים קוגניטיביים למערכת העצבים המרכזית. - פינן (Pinene) – טרפן הקיים בעצי אורן וסוגי עצים גבוהים רבים אחרים ונחשב לטרפן הנפוץ והדומיננטי ביותר בטבע, שהנו בעל ריח וטעם חמוץ-חריף.
לפינן יש השפעה מרגיעה קלה על גוף האדם והוא ידוע בתור חומר בעל סגולות טבעיות להורדת חום. ההשפעות העיקריות שלו הן שיכוך כאבים ודלקות, ולפי עדויות עתיקות הוא שימש ברפואה הסינית להתמודדות עם סרטן. - גוואיול (Guaiol) – הניחוח האופייני של גוואיול הוא ניחוח עצי-אורני הדומה מאד לריחו המזהה של פינן, כאשר מה שמייחד אותו בהשוואה לטרפנים אחרים הוא לא הטעם ולא הריח שלו, שלמעשה דומים מאד וכמעט זהים לאלו של טרפנים “ירוקים” אחרים, אלא דווקא במצב הצבירה הטבעי שלו.
- טרפינולן (Terpinolene) – טרפן זה נחשב לאחד הנפוצים ביותר בצמחי קנאביס בהשוואה לכל סוג אחר של טרפן ולמעשה הוא קיים באחד מכל עשרה צמחי קנאביס בממוצע, אך העובדה שהוא לא תורם יותר מדי טעם או ריח למיקס הופכת אותו לטרפן “נחבא אל הכלים” שרוב המטופלים מעולם לא שמעו עליו יותר מכמה מילים.
- פארנסן (Farnesene) – הניחוח העיקרי של פארנסן הוא מתקתק ופירותי, מזכיר יותר פרח מאשר פרי בניגוד בניגוד לטעמו וריחו החזקים יותר של הביסבולול, וכמו כן בניגוד אליו גם יש לו מעט “גוון” חריף שמזכיר את ריחו הייחודי של שורש ג’ינג’ר טרי וחריף.
- קארן (Carene) – טרפן טעם דומיננטי הקיים באקליפטוס, עצי הדר ואורן, בעל טעם וריח מתוקים-חריפים והשפעה מעוררת. זהו ככל הנראה הטרפן האחראי על מרבית תחושת השריפה בגרון והשיעול בעת עישון קנאביס, שנובעת מחשיפת רירית הגרון לחומר אורגני.
ההשפעות העיקריות של קארן על גוף האדם מתמקדות בעוררות, הגברת תחושת הערנות, העלאת מצב הרוח וכן מחקרים בודדים הראו כי יש לו סגולות בתחום של חיזוק מערכת החיסון ומניעת התפתחות מזהמים ממקור בקטריאלי או ויראלי. - קאמפהן (Camphene) – טרפן ריח וטעם דומינני שמקורו במחטי האורן, בעל ריח וטעם חריפים, שהנו כמעט חסר השפעה פיזיולוגית.
ההשפעות עיקריות של קאמפהן על גוף האדם מתמקדות בשיפור זרימת הדם והגנה על המערכת הקרדיווסקיולרית (מערכת כלי הדם והלב), פירוק שומנים והגנה על מערכת סינון הרעלים בכליות ובכבד.
משפחה ב’ – ססקויטרפנים (Sesquiterpenes)
ססקוטרפנים הם טרפנים המורכבים משלוש יחידות של איזופרן (C15H24). בקנאביס קיימים שני טרפנים בודדים (ייתכן שקיימים נוספים שלא התגלו) ששייכים למשפחה זו:
- יומולין (Humlene) – טרפן ריח דומיננטי הקיים בעיקר בצמחי הכשות והקנאביס, בעל ריח חמוץ-חריף והשפעה מרגיעה קלה.
ההשפעות העיקריות של יומולין מתמקדות בפעילותו הנוגדת התפתחות של חיידקים, פטריות וזיהומים מסוגים שונים. כמו כן הוא ידוע בתור חומר שיכול לשמש לדיכוי תיאבון, וייתכן כי גם לשיפור התמודדות מערכות הגוף עם מחלת הסרטן. - קריופילן (Caryophyllene) – טרפן “כבד” הקיים בפלפל שחור, עלי קינמון ותלתן, בעל ריח וטעם חריפים-צמחיים והשפעה מרגיעה. זהו אחד הטרפנים שנחקרו על ידי הכי הרבה חוקרים ברחבי העולם, ולכן קיים מידע מחקרי אודות ההשפעות הרפואיות הפוטנציאליות שיש לו.
בין ההשפעות שמקושרות לצריכת קריופילן ניתן למנות שיכוך כאבים, הגנה על מערכת ניקוי הרעלים בגוף (שמירה על הכליות דרך מחזור הדם), פעילות נוגדת חמצון ופעילות דוחת זיהומים המסייעת למנוע התפתחות מזהמים ממקור חיידקי או פטרייתי.