מחקר רפואי שפורסם לאחרונה במגזין המדע והטבע Nature ועסק בבידוד ואבחון מלא של קנאבינואיד חדש בשם THCP, הציג מסקנות לפיהן הקנאבינואיד החדש הוא מעין “גרסה משופרת” של ה-THC המוכר שמשרה השפעה פסיכואקטיבית דומה אך חזקה יותר ובעלת פוטנציאל טיפולי גבוה יותר.
שמו המלא של הקנאבינואיד החדש הוא trans-Δ9-tetrahydrocannabiphorol-(-) (בקיצור Δ9-THCP) ומבנהו הכימי דומה מאד לזה של THC ונבדל ממנו רק באורך האלקיל (שרשרת אטומי פחמן) שלה. ההשפעה העיקרית של אורך האלקיל במולקולה של THCP לעומת זו של THC, בהיבט של ההשפעה על גוף האדם, היא הפרש משמעותי שזוהה בפוטנציאל הפסיכואקטיבי שלהן. ממצאי המחקר מעידים על כך שהשפעתו של ה-THCP על המערכת האנדוקנאבינואידית, בעיקר על קולטנים מסוג CB1, היא חזקה מזו של THC אך מלבד זה היא דומה בשאר מאפייניה.
המדד העיקרי במחקר אשר שימש לבחינת עוצמת ההשפעה שיש לקנאבינואיד החדש על גוף האדם הוא עוצמת ההיקשרות שלו לרצפטורים (קולטנים) האחראים על קליטת קנאבינואידים בגוף. בעת מדידת עוצמת ההיקשרות נמצא כי THCP נקשר לקולטן CB1 בעוצמה חזקה פי 33 מ-THC ולקולטן CB2 בעוצמה חזקה פי 6 מ-THC – נתונים אשר הופכים אותו “על הנייר” לקנאבינואיד הטבעי (שאינו סינתטי) החזק ביותר שהתגלה עד היום. מעבר לכך, עוצמתו של קנאבינואיד זה זהה לזו של קנאבינואידים סינתטיים חזקים ביותר, אך מבנהו הכימי הטבעי ממתן את ההשפעה ולא גורם לתופעות לוואי המאפיינות שימוש בקנאבינואידים סינתטיים.
אחת מהשערות החוקרים בעקבות תוצאות המחקר הייתה כי ל-THCP ישנו משקל משמעותי, שלא נלקח בחשבון עד היום כמובן, בשינוי השפעתם של זנים המכילים ריכוז זהה של THC ו-CBD. אם אכן כך, ייתכן כי זוהה סוף סוף אחד הגורמים העיקריים שמבדילים בין ההשפעות של זנים שונים המכילים ריכוז זהה של חומרים פעילים על פי המדד הקיים היום. השערה נוספת שפורסמה במסגרת המחקר היא שהשבחה גנטית של זני קנאביס המכילים כמות גדולה של THCP תהיה דרך להפיק מוצרי קנאביס רפואי יעילים יותר עבור מטופלים בעתיד.
השפעות של THCP – שיכוך כאב והפחתת הפעילות המוטורית
במהלך המחקר, לאחר ההצלחה בבידוד המולקולה של THCP והפקת תמצית מורכזת של החומר למען ניסוי שיבחן את השפעותיו בפועל, ערכו החוקרים ניסוי ראשון עם תמצית THCP על קבוצה של עכברי מעבדה. בניסוי זה, ההשפעה שנצפתה בקרב העכברים תאמה השפעות פיזיולוגיות אופייניות שיש ל-THC על גופם של עכברים, בין היתר רגישות מופחתת לכאב, ירידה בחום הגוף וברמת הפעילות המוטורית, וכן דרגה נמוכה של התקשות שריר (קטלפסיה) – תוצאות שהושגו במינון של 5 מ”ג/ק”ג של THCP, כאשר בדרך כלל הן מושגות עם מינון מינימלי של 10 מ”ג/ק”ג של THC.
ממצאי המחקר מעידים על כך שהשפעתו הרפואית של THCP תהיה ככל הנראה ניתנת ליישום בבני אדם תוך שמירה על תאימות ברמת הפוטנציאל הרפואי שנמצאה במחקר. כלומר, טיפול במוצרי קנאביס המכילים THCP יהיה ככל הנראה יעיל יותר מאשר שימוש במוצרים המכילים THC בלבד, וככל הנראה שיהיה צורך בכמות קטנה יותר של חומר פעיל כדי להשיג את אותן ההשפעות בהיבט הרפואי.
בנוסף ל-THCP הצליחו החוקרים לבודד גם את הנגזרת המקבילה של CBD שנקראת קנבידיפורול או בקיצור CBDP, אך נגזרת זו לא נבחנה לעומק במחקר מבחינת יישום השפעותיה בפועל והשוואה של השפעות אלה להשפעות האופייניות של CBD – לא על קולטני קנאבינואידים ולא על עכברים. לפיכך, ההשפעות של CBDP אינן ידועות כלל, אך ייתכן כי גם במקרה זה מדובר בנגזרת של CBD בעלת פוטנציאל רפואי גבוה יותר.
